שירים

שיר השבוע - מילים לעלון הקיבוץ

מילים לעלון הקיבוץ

 

שביל קורע צמחייה ירוקת-עד

המטפס לראש הגבעה.

בחורף צמחי-בר מרהיבים-עוז

ומשתלטים על השיחים הזקנים

ששתלו אבותינו אי-אז.

 

השביל הולך וצר

לעבר המבנים הבּלים שנותרו מאז,

בתים של ילדותנו-ילדותה

שאז הכול בעיננו היה נפלא

אך לא שמנו-לב לכך.

 

בחלון נקלטת נערה 

מטפסת כאיילה-שלוחה

עולה בשביל בהליכה מהירה

והיא רואה את עצמה צרורה בחלומותיה 

ומלטפת ברחמים את עצמה.

 

לא ממש בוכה

יודעת את מקומה

מחכה לבת שתבוא 

 ותשאל בתוכחה:

למה הדמעות?- תהיי חזקה.

תגובות

שמואל כהן / השיר נע בין געגוע לעבר, התבוננות עצמית, ותחושת המשכיות. / 11/04/2025 04:32
גלי צבי-ויס / השיחים הזקנים / 11/04/2025 07:49
דני זכריה / תהיי חזקה / 11/04/2025 09:37
רבקה ירון / *** / 11/04/2025 12:36