צבע בודד בתוך ההמון-השונה

השיר מתאר את השונה – האדם שלא הולך בתלם, שלא מתאים לתבניות שהחברה מכתיבה. הוא בודד, לא תמיד מובן, אך בתוכו בוערת אש של ייחודיות, יצירתיות ויופי פנימי. למרות הקושי והכאב, הוא לא מוותר, ובסופו של דבר הופך למגדלור לאחרים.

שונות היא לא פגם – היא מתנה. היא הדרך לראות את העולם אחרת, באומץ, באותנטיות. לעיתים השונה סובל מבדידות ואי-הבנה, אך דווקא הוא עשוי להוביל שינוי, להעניק השראה, ולחבר אותנו לעצמנו – למי שהיינו כשעוד העזנו להיות אמיתיים.

שיר מקסים כתבת מרים היקרה.

הציור של אליחי מהמם.

יום שני מבורך

שמוליק

יפה מאוד: השונה הוא לא פגם, אלא מתנה. יש בו מעלות. יש מה ללמוד ממנו. הוא רק לא מקובל בחברה. תודה רבה לך מרים היקרה, יום טוב. אנשים שמצבם טוב חייבים ללמוד לחיות עם כל אחד בשלום.

מרים אהובה

*************

השונה הוא ייחודי בעיניי

לא עומד בשורה

אחת עם כולם,

אך יש בו גוון שונה

ויחודיות משל עצמו.

כולם מביטים  

יש שמתלחששים

אך הוא בדרכו ילך,

כך הוא נולד

יציר כפיו של אלוקים,

וכך תמשיך דרכו.

לא סובל  לא מתייסר

הוא עצמו למול הטבע.

ואוו ... איזה שיא עמוק צרבת

נגע בי בכך חדרי הלב

רגיש, אמיתי וכואב,

גם מציאותי

ויש רבים שכאלה !!!

חיבוק של אהבה

ליום נעים

שלך

באהבה

כנה

עליזה.