יצירות אחרונות
מסעות עלומים (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -16/05/2026 19:54
אהבות לא נשכחות (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -16/05/2026 18:40
עלילות יוסף והשטן, חלק א' פרק א' (2 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -16/05/2026 18:25
בֵּין אוֹרוֹת הַבָּמָה לַסָּלוֹן - לבמת הדיון של נורית ( בהומור חד)🌹🌻🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -16/05/2026 10:42
פותח את היום בכיף (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -16/05/2026 04:24
פֶּרְסְפֶּקְטִיבָה (6 תגובות)
בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /שירים -16/05/2026 02:44
שונא אותו בחודש יוני (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -15/05/2026 17:16
סיפורים
הפרידה #סיפור_2 / אילנה.פ ©השביל בו הילכה נעמה היה מפותל, אך רחב מספיק להליכה. היא פסעה נמרצות, כמעט ואינה שמה לבה לאבני החצץ ולקוצים בצידי הדרך. בראשה געשו מחשבות וזיכרונות מייסרים. המילים, שאמר לה אמש יותם, בקולו השקט, היו כרעם מחריש אזניים ביום בהיר. אי אפשר היה לטעות בכוונת מילותיו - עליהם להיפרד, ומעתה, זרים יהיו זה לזו. אהובה הראשון, שהיה לה כאוויר לנשימה, חתך באחת את צינור החמצן שלה. נעמה החווירה, אך חייכה לעברו, כשהיא עונה לו: "הבנתי, זה בסדר, הרי אין בינינו שום חתונה קתולית". היא הבטיחה לעצמה, כי אסור שידע המתחולל בנפשה. כשהתקרבה נעמה אל ביתה, הגעש הפנימי התפוצץ בתוכה, ושלא מרצונה, דמעותיה טפטפו במעלה המדרגות עד לדלת ביתה.
הימים והשבועות חלפו באיטיות כאובה. היא העבירה כל התמונות והמסרים שהם העבירו אחת לשני אל תוך תיקייה, שכותרתה היתה: "מה שהיה היה". השרשרת ועליה תליון "חצי לב" שהם חלקו ביניהם הוכנסה, אף היא, עמוק במגירתה.
השנים חלפו, נעמה סיימה שירות צבאי, החלה ללמוד רפואה באוניברסיטה והכירה חברים חדשים. היא החליטה, שלא לגרום יותר צער לעצמה, וכך יותם הפך להיות פצע שהגליד וזיכרון מר, שהתרכך בקצותיו.
תוך כדי התמחותה ברפואה גריאטרית, הכירה את אמיר, קולגה שהתמחה יחד עימה במחלקה של בית חולים גדול במרכז, ואהבתם ניצתה ופרחה. נעמה, שאהבתה אל קשישים הביאה אותה להתמחות בגריאטריה ניגשה אליה, באמפטיה גדולה ושאלה: "חנה, מדוע את עצובה, הרי מחר את משתחררת מהאשפוז?!". חנה הפנתה פניה אל נעמה והשיבה: "אין לי אל מי לשוב, אישי האהוב, גדעון נפטר לפני שנה ובני יחידי יותם, אהוב נפשי נפטר לפני שנים רבות. עייפתי, עדיף לי מותי, מחיי, ואני משתוקקת להיפגש עימם בעולם שמעבר". נעמה איבדה לרגע את שיווי המשקל ותפסה במעקה המיטה... השמות והפנים הסתדרו בסדר נורא כל כך מול עיניה! תודה לכל מי שקרא! תגובות
שמואל כהן
/
כוח הריפוי של הזמן🌹🌻🌹
/
11/06/2025 10:44
renana ron
/
שמחה תמיד לקרוא המשוב�
/
11/06/2025 11:07
דני זכריה
/
כעת התעלומה נפתרה
/
11/06/2025 11:56
renana ron
/
תודה רבה דני יקר, שקרא�
/
11/06/2025 13:22
גלי צבי-ויס
/
עדיף לי מותי
/
11/06/2025 14:29
renana ron
/
תודה על דברייך גלי יקר
/
12/06/2025 06:58
גלי צבי-ויס
/
לצערנו, זה אכן כך. ליום נעים יקרה. ❤
/
12/06/2025 07:37
אביה
/
רננה אהובה - עשית לי צמרמורת - איזה סיפור - תודה ששיתפת תביאי עוד
/
11/06/2025 15:02
renana ron
/
תודה שקראת אביה יפתי
/
12/06/2025 06:58
רבקה ירון
/
***
/
11/06/2025 17:49
renana ron
/
אכן לכך בדיוק כיוונתי!
/
12/06/2025 07:00
צביקה רז
/
תודה על הסיפור היפה. מקריות הוא שם המשחק. סגירת מעגל יפה.
/
13/06/2025 16:06
renana ron
/
תודה רבה צביקה
/
13/06/2025 18:26
אהובה קליין
/
רננה היקרה.
/
13/06/2025 17:38
renana ron
/
תודה רבה אהובה, שימחת �
/
13/06/2025 18:26
התחברותתגובתך נשמרה |