דו-שיח של כאב*

דלת אמותי אכן נרעשות מעוצמת החוויה הרגשית .אני גאה בהיותי הטריגר לשיר הנפלא הזה אודות הסימבול ששימש אותי בהמון שירים שכתבתי:  אותה כינרת שהרוח לה שר והירדן וכו' וכו' .

הבה נמתין שייעטפו גליה בשמפניית הנצחון המוחלט ...ותבוא מנוחה ושלווה לכולנו ונאמר אמן 

תודה חבר!

כשם שמדבר הצחיח מייחל למים,
כך אנו, מייחלים לעצמנו חיים שונים מאלה אותם אנו חיים עתה.

אתה רוצה כנרת רוקדת מאהבה, הרבה שמים. תודה רבה לך יצחק היקר, שבת טובה ושקטה.

.

"אדם עומד במדבר לילה וצועק

מחפש את הים" 

תודה רבה על רגישותך, יצחק יקר. <לב>

רבקה

---

השיר  מבטא כאב אישי ולאומי דרך שתיקת הכנרת, שפעם רקדה וכעת “בוכה” כמו פצע פתוח.

השיר מביע געגוע לעולם של שלום ואהבה במקום שפת המלחמה והכאב – מציאות שבה הכנרת תשוב לרקוד והשמים יהיו פתוחים.

תודה יצחק היקר על השיר וההקדשה לאודי בהחלט ראויה.

נקווה לימים טובים יותר

שבת מבורכת עם בשורות טובות

שמוליק

להעביר זאת לנכד

במענה לאודי אתה כותב-הסב הכותב אל נכדו וכמה שלא רצה שנכדו יכיר את כאב המלחמה. בשמה של הכנרת אתה כותב. נגעת וריגשת.