שקיעה / רונן

שקיעה / רונן

גווע היום בפרץ של יופי

מאיר פינות אפלות שבלב

וגם אם אין לך טיפה של אופי

זה מותיר אותך – יושב וחושב

הנה גם זה, נאסף לאבותיו

בהוד והדר נשגב וללא כאב

לפני מותו, איך מכביר פעליו

והרי גם סופנו הנה הוא קרב

בשיא יפעתו כבר השיל נעליו

ולתפארת מפלתו הפליא

כמו אימפריה, עָם או כוכב

לחגיגת לוויתו אותנו הביא

מה צריך, כל אדם, לעשות עכשיו

בדמי ימיו ליצן או נביא

כי הסוף הוא ידוע - מעשה הבריאה

אחד הוא ואין לו שני

וצליל אחרון! כשנקרעה הקריעה

רק לבחור בין הצחוק והבכי

כמו נותרת נפעם מול יופיה של שקיעה

כך אבחר לחגוג שקיעתי

© כל הזכויות שמורות לרונן