שעתי האחרונה

הִנֵּה בָּא יוֹמִי וּקְרֵבָה לָהּ שְׁעָתִי כְּכֹל שֶׁתָּם זְמַנִּי כָּךְ גְּדֵלָה שִׂמְחָתִי הֵן הִסְתַּיְּמוּ לָהֶם הַסֵּבֶל וְהַצָּרוֹת וְיִיטַב לְלִבִּי הַדּוֹאֵב וְכוֹאֵב תַּמּוּ יְמֵי הַיִּסּוּרִים וְהָעַצְבוּת וְהִסְתַּיְּמוּ הַדִּכָּאוֹן וְהַקַּדְרוּת יָמִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי בָּהֶם שִׂמְחָה יָמִים אֲשֶׁר עִנּוּנִי בְּחָזְקָהּ לֵילוֹת בָּהֶם עֵינַי זָלְגוּ דְּמָעוֹת וְיָמִים בָּהֶם חָסְרוּ הַמָּעוֹת . תָּם חֶלְקִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּרְגָבֶיהָ יִקְלְטוּ אֶת אוֹר הַחַמָּה . מתוך " לב אל לב "