נדידה

זועק: החכמים אמרו ארץ זבת חלב ודבש ולא יחסרו המפנקים ולממשלה לא עת לה לרחמים. תודה רבה לך גליה היקרה, שבת טובה.

בעונת הנדידה והבחירה לנחות כאן בארץ. ארץ זבת חלב ודבש, ארץ החום עבורם. אלא שאת לוקחת זאת למקום אקטואלי, אל הביקורת שלך על הממשלה וההתנהלות בעת הזו. 

חזק ועוצמתי שירך.  

השיר משתמש בדימוי של להקת פלמינגו נודדת כדי לתאר תהליך של נדידה, חיפוש, קיום ובחירה – הן של בעלי חיים והן של בני אדם. חלק מהנודדים ממשיכים לנדוד, ואחרים בוחרים "לתקוע יתד" ולבנות חיים חדשים בארץ, מתוך אמונה שהיא ארץ טובה ומזינה – אך השיר רומז גם לביקורת חברתית: ההישענות על תרומות והעדר תמיכה ממשלתית.

השיר עוסק בבחירה בין נדידה להתקבעות, ומציג את הארץ כמקום מבטיח אך גם כמקום שמערכת השלטון בו אינה תמיד מספקת. המסר הוא שגם אם אדם בוחר להכות שורש בארץ, הוא לא תמיד יזכה לתמיכה – ועליו להסתמך על קהילה, ולא בהכרח על המדינה.

תודה גליה יקרה על השיר הנוקב שכתבת.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

שורותייך מדמות את האדם לפלמינגו, שנודד ממקום למקום בחיפוש אחר פרנסה ויציבות.  
חלק מהנודדים ממשיכים הלאה, וחלק בוחרים להישאר ולבנות כאן חיים.  
הארץ מוצגת כמקום טוב, שיש בו חמלה ונתינה מצד האנשים, גם אם לא מהממשלה.  
המסר: למרות הקושי, אפשר למצוא שייכות ותקווה דווקא כאן.

גליה יקרה

***********

יפה ההקבלה שערכת 

בין הפלמינגו  ובני אדם

בעיניי הוא אותו תהליך.

החיפוש המתמיד

אחר המבצר המוגן.

יפה הנשלח :

שבת מבורכת

ממני עליה.