שירים

אמר הרמב"ם: גדולי החכמים - היו מהם חוטבי עצים, ונושאי הקורות, ושואבי המים לגינות, ועושין הברזל והפחמים; ולא שאלו מן הציבור, ולא קיבלו מהם כשנתנו להם".

חָכְמַת הַתּוֹרָה/ש.כֹּהֵן

הוּא לָמַד תּוֹרָה

בְּאוֹר עֲשָׁשִׁית,

אֲבָל בַּיּוֹם

חָטַב עֵצִים

לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ.

לֹא בִּקֵּשׁ מִן הַצִּבּוּר,

וְלֹא הוֹשִׁיט

יָד לְרַחֲמִים,

הוּא חַי בִּצְנִיעוּת,

וְעָשָׂה בְּכָבוֹד אֶת חֶלְקוֹ.

הוּא נָשָׂא קוֹרוֹת,

שָׁאַב מַיִם לַגַּן,

וּבְכַפּוֹת יָדַיִם סְדוּקוֹת

מָצָא בְּרָכָה.

הוּא רָאָה בַּלִּמּוּד

שְׁלִיחוּת וְלֹא מִקְצוֹעַ,

וְרָאָה בָּעֲבוֹדָה

כָּבוֹד וְלֹא חֶרְפָּה.

וְהַיּוֹם רַבִּים

סוֹגְרִים עַצְמָם

בְּבֵית מִדְרָשׁ,

וְדּוֹרְשִׁים לֶחֶם

בְּלִי לַחֲרֹשׁ אֲדָמָה,

וְשׁוֹכְחִים אֶת

דִּבְרֵי הַחֲכָמִים שֶׁקָּדְמוּ,

כִּי תּוֹרָה בְּלִי יְגִיעָה

מְאַבֶּדֶת אֶת נִשְׁמָתָהּ.

הָרַמְבָּ"ם קָרָא:

"אַל תִּחְיֶה

עַל גַּב אָחִיךָ,

וְאַל תְּקַבֵּל

מַתָּנוֹת מִן הַצִּבּוּר לַשָּׁוְא".

אִם נָשׁוּב

לַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁנָה

שֶׁל עָמָל וַעֲנָוָה,

תִּזְרַח עָלֵינוּ

גַּם הַיּוֹם חָכְמַת הַתּוֹרָה.

22.8.25

וויכוח שמתנהל בישראל במאה ה-21 נראה שהתקיים גם במאה ה-12 במצרים, והרמב"ם לא היסס להכריע בעניינו. לפי תפיסתו, לא רק שאין סתירה בין לימוד תורה לפרנסה ממלאכה, אלא שאף חל איסור על תלמידים חכמים לקחת מן הציבור כדי לעסוק בלימודי קודש בלבד. אם אנו קוראים את דבריו בראייה מודרנית, מסתמן על פני השטח כי הרמב"ם מקניט את התלמידים הנסמכים על הציבור ואומר להם שאפילו גדולי החכמים עבדו, למדו והסתדרו בזכות עצמם.

https://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=41235

תגובות