אני אהיה ...

נלהב: השכנה שכלה את בנה והיא לוחשת שהיא תהיה כל מיני דברים. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב. מאחל רק טוב לשכנה ושהיא תצליח להתגבר על נפילתו של בנה.

השיר  נע בין עולם הדמיון הילדותי – משחקי המצאות, דלעת, אצטרובל, בובה – לבין מציאות קשה וכואבת, המגיחה בסוף בדמות שכנה ששכלה את בנה.

המעבר החד יוצר ניגוד בין קלילות המשחק לבין עומק האבל, ומדגיש את הפער שבין חיי היום-יום לבין הכאב שמסתתר בשכנות.

בתוך חיי השגרה והתמימות מתקיימים בו-זמנית גם חלום וגם שברון לב; השיר מזכיר את נוכחותו השקטה של האבל לצד החיים עצמם.

שיר עוצמתי וכואב כתבת רבקה יקרה

יום טוב ושקט

שמוליק

  מרעידות מילותיה של השכנה, כשהיא מקשיבה למילים השובבות של הילדים.

חלומות ילדות של ילדים תמיד מעלות חיוך על הפנים,

אבל אשתף אותך, רבקתי היקרה, במילים שאמר לי אריאל בני כשהיה בן עשר, 

אני אהיה חייל כמו מוקי, אמרתי לו שיבחר דרך אחרת, אבל -

הוא קיים את ההבטחה, היה חייל ונלחם במלחמת לבנון...

ואני אז בטח לחשתי, רק שתהיה. 

כמו הזאטוטים המסוגלים להמציא כל מיני מקצועות, אלה ההוגים כל מיני רעיונות - והכל אפשרי. גם את שוגה בדמיונות כרגע, וממציאה כל מה שתרצי. אלא שלבסוף המציאות המרה מנפצת הכל. 

לא לחדול

לחיות

לחיות

שובר לב.

מצד אחד/התמימות וההבטחה של חיים שלמים לילדים

מצד שני האבדן. וראיית הנולד והחרדה של מי שכבר איבדה הכל.

עצבתי.