פרנסה חברתית מתעללת

פַּעַם הָיָה אֵיזֶה אֶחָד שֶׁכָּל-פַּעַם שֶׁהָיָה מִתְעַצְבֵּן הָיָה בּוֹנֶה בַּיִת.
פַּעַם פָּגַשׁ אַחַת שֶׁלֹּא עִצְבְּנָה אוֹתוֹ אַף-פַּעַם.
הָיְתָה מְנַקָּה אֶת הַבָּתִּים שֶׁהָיָה בּוֹנֶה אַחַר הַכַּעַס.

לֹא רָצְתָה לִהְיוֹת מְנַקָּה, אֲבָל חָשְׁבָה שֶׁאִם תְּנַקֶּה הַבָּתִּים שֶׁל בַּעְלָהּ,
לְפָחוֹת יִהְיֶה לָהֶם כֶּסֶף בֵּין הַפְּעָמִים שֶׁלֹּא הָיָה "טְרָלָהלָה".

בַּפַּעַם הַזֹּאת שֶׁכָּעַס מְאוֹד הַבַּעַל עַל הָאִשָּׁה, זֶה הֵחֵל בּוֹנֶה בַּיִת גָּדוֹל,
וְהָאַחֲרוֹנָה אַחֲרָיו מְנַקָּה מַרְצֵפָה מַרְצֵפָה.
 

בְּצֶמֶד, אֶל תּוֹךְ שִׂיחוֹת קִיּוּם נוֹף מוֹלַדְתָּם, אֶל הָאֹפֶק בָּנוּ וְנִקּוּ כַּעֲסוֹ, עַד כִּסָּה הָעוֹלָם;
כֻּלּוֹ בְּבֵּית־מְכַסֶּה, וּמִירֻקָּה נִקָּה כַּעֲסוֹ מִכָּל מֵרִצְפַּת שֶׁרָצְתָה הִיא לְרַפֵּא.

כָּעֵת אֶל הַשְּׁקִיעָה יִבְנוּ מִרְפֶּסֶת,
כַּעַס מְמֹרָק זֶה כֶּסֶף טוֹב, לַפַּרְנָסָה חֶבְרָתִית מִתְעַלֶּלֶת.