אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה מִתְבָּרְכִים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יעקוב בימיו האחרונים. הוא מביט בבאים אליו, שני ילדיו מגיעים אף הם, הוא מזהה אותם והוא מברך אותם. תודה רבה לך אהובה היקרה, שבת טובה וחמימה.

תודה , מקרב לב-- לתגובתך הנהדרת והמרוממת.

 תבורך בשבוע טוב - מבורך במיטב הברכות וההצלחות.

 בשורות טובות.

אמן ואמן.

בִּרְכַּת הַדּוֹרוֹת/ ש. כֹּהֵן

יַעֲקֹב שׁוֹכֵב,

וְעֵינָיו כְּבֵדוֹת מִיָּמִים.

יוֹסֵף מִתְקָרֵב עִם בָּנָיו

בְּיָדַיִם שְׁקֵטוֹת.

יַד יָמִין נָעָה

אֶל הַבֵּן הַצָּעִיר,

לֹא לְפִי הַסֵּדֶר,

וְלֹא לְפִי הַכְּלָלִים,

כִּי הַלֵּב רוֹאֶה

אֶת מָה שֶׁעַיִן מְפַסְפֶסֶת,

וְהַבְּחִירָה נוֹלֶדֶת

אָז מֵאֱמוּנָה,

לֹא מִמִּסְפַּר הַשָּׁנִים.

יוֹסֵף תָּמַהּ,

וּמְבַקֵּשׁ לְתַקֵּן דֶּרֶךְ,

אַךְ יַעֲקֹב יוֹדֵעַ

אֶת שַׁבְרִירִיּוּת הַמָּחָר,

לֹא תָּמִיד הֶחָזָק

הוּא הַמּוֹבִיל,

וְלֹא הַבְּכוֹר

נוֹשֵׂא אֶת הַתִּקְוָה,

אֶלָּא מִי שֶׁיָּכוֹל

לִצְמֹחַ וּלְהָכִיל.

כָּךְ עוֹבֶרֶת

הַבְּרָכָה בֵּין דּוֹרוֹת,

לֹא כִּירֻשָּׁה שֶׁל כּוֹחַ,

אֶלָּא כְּאַחְרָיוּת שֶׁל רוּחַ.

לִשְׁמֹר עַל אֱנוֹשִׁיּוּת

בְּתוֹךְ מַאֲבָק,

וְלִבְחֹר בַּטּוֹב

גַּם בִּזְמַן סְעָרָה וְאָבָק.

דּוֹר לְדוֹר עוֹמְדִים לְמִבְחָן

עַל סַף הַזְּמַן,

וְהַבְּרָכָה נוֹשֶׁמֶת

בֵּין עָבָר לְעָתִיד,

כְּמוֹ אוֹר אַחֲרוֹן

שֶׁאֶת הַלֵּב מַרְעִיד.

וּבְיָמִים אֵלֶּה,

כְּשֶׁעֲיֵפוּת מְמַלֵּאת לְבָבוֹת,

יַעֲקֹב לוֹחֵשׁ לָנוּ בְּשֶׁקֶט:

עָתִיד נִבְנָה

לֹא רַק עַל עָבָר מְפֹאָר,

אֶלָּא עַל אֵמוּן בַּדּוֹר הַבָּא,

וּבְאֹמֶץ לְהַאֲמִין אַחֶרֶת.

תודה אהובה יקרה על ציור מרשים בו  יעקב מברך את בניו אפרים ומנשה, ושיר עוצמתי המשקפים את ברכת יעקב לבניו של יוסף.

השיר מתאר את יעקב בזקנתו, מלא חוכמה וניסיון, הרואה את נכדיו אפרים ומנשה  כ"מְקוֹר מים חיים" וכאוצרות שייכללו בשבטי ישראל בזכות חיבורם לתורה. המסר המרכזי הוא הכוח שבחכמה, ברכה, וחיבור לערכים ומסירות ההורים והסבים לדורות הבאים, שמובילה לעתיד מבוסס מוסר, חכמה וקשר רוחני. השיר מדגיש את המשמעות של ברכה והעברת מסורת, גם בדור של אחריות ואובדן כוחות. 

אני קראתי את הפרק והקשבתי לדברי פרשנים  ושיר בהשראה כתבתי בתור תגובה.

שבת מבורכת ושקטה לך ולכל בני ביתך

שמוליק

תודה לך -מקרב לב- על תגובתך הנהדרת והמרגשת כאחד, ואשר לשיר-  נראה ממש מושקע מתוך לימוד  מעמיק, אכן- הדגש על הרוחניות ולא על הגשמיות,  יעקב רואה  למרחקים בעתיד מה שיוסף אינו רואה - 

 כמו שאתה משורר בצורה נפלאה:

"יַעֲקֹב שׁוֹכֵב,

וְעֵינָיו כְּבֵדוֹת מִיָּמִים.

יוֹסֵף מִתְקָרֵב עִם בָּנָיו

בְּיָדַיִם שְׁקֵטוֹת.

יַד יָמִין נָעָה

אֶל הַבֵּן הַצָּעִיר,

לֹא לְפִי הַסֵּדֶר,

וְלֹא לְפִי הַכְּלָלִים,

כִּי הַלֵּב רוֹאֶה

אֶת מָה שֶׁעַיִן מְפַסְפֶסֶת,

וְהַבְּחִירָה נוֹלֶדֶת

אָז מֵאֱמוּנָה,

לֹא מִמִּסְפַּר הַשָּׁנִים".

 אוסיף ברשותך פרט חשוב -  יעקב משכל ידיו  כפי שנאמר:

נאמר: "וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה"[להלן :  מ"ח, י"ג- ט"ז]

רש"י מבאר: העמיד יוסף את אפרים לימינו שהוא  שמאלו של יעקב היושב מולו ואת מנשה בשמאלו –שהוא ימינו של יעקב היושב מולו זה כנגד  זה- נמצא ימינו כנגד – שמאל חברו וכך העמיד יוסף את מנשה בצד ימינו של יעקב- מפני שמנשה הוא היה הבכור וראוי להתברך כשהוא מצד ימין ,אך  יעקב שיכל ידיו בחכמה – שהניח את יד ימינו על ראש אפרים שלא בסדר הראוי ועשה זאת בכוונה שהרי ידע יעקב שמנשה הוא הבכור ולמרות זאת לא הניח את יד ימינו עליו, אלא על אפרים הצעיר,

יוסף לא העביר את יד אביו מעל ראש אפרים אל ראש מנשה ,אלא רק הרים את יד אביו מעל ראש בנו ותמך בידו עד שיעביר יעקב בעצמו  חזרה לראש מנשה.

בהמשך  הכתוב מתאר את ברכת הבנים:

"וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־ רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־ הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּֽי־ יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם"

 את הברכה הזו האבות רגילים לברך את הבנים בערב שבת- גם בימינו-והנה עוד הוכחה- שהתורה היא אמת אלוקית נצחית.

 השיר ששוררת ראוי לשמש חומר לימודי לכל המתחבר לספר הספרים, יישר כוח על הכתיבה-  לעילא ולעילא והציור יפה ומרשים  ומשלים באופן הוד והדר את הנכתב.

 שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות.

 מיטב הישועות וההצלחות[

בברכה

 אהובה

תודה רבה רבה אהובה יקרה על תגובתך המלמדת והמפרגנת לשיר התגובה שלי שנכתב בהשראת השיר שלך והפרק.

אכן השיר מתאר את רגע ברכת יעקב לאפרים ולמנשה כסמל להעברת אחריות רוחנית בין דורות. הבחירה בבן הצעיר מדגישה שראיית הלב, אמונה ויכולת צמיחה חשובות יותר מסדר, כוח או ותק.
המסר האקטואלי הוא שהעתיד נבנה מתוך אמון בדור הבא ובבחירה אנושית ומוסרית, גם בזמנים של עייפות ומשבר, לא כהמשך אוטומטי של העבר, אלא כאומץ להאמין ולנהוג אחרת.

הפסוקים שהבאת בהחלט מעצימים את התגובה והשיר כאחד.

שבוע טוב ומבורך ושנשמע רק בשורות טובות.

שמוליק

יישר כוח על דבריך הנהדרים-  יום טוב ומבורך ושבוע של ברכות והצלחות.

 בברכה

 אהובה

לכל אחד ואחד העניק הוא ברכה משלו. והייתה לו יכולת לחזות ולראות את העתיד. איזו דמות נפלאה ומיוחדת הוא היה. 

תודה רבה לתגובתך הנפלאה- אכן ליעקב אבינו- הייתה רוח הקודש והוא ראה למרחקים- מה שבנו יוסף לא ראה. שבוע  טוב ומיטב הברכות והישועות.

תודה -מקרב לב   ובאהבה רבה על ברכתך- שבוע נהדר וחדש- מבורך לכולנו-ומתוק מדבש.

אמן ואמן.

כמה יפה הוא השיר עם השלכה לחיים המודרניים של עצב כרוכים בשמחה. ההמשכיות המתבקשת בנועם הליכות.

והכל פרי מכחולל ויטל המופלאים ,אהובה יקרה עם הדש  המתבקש

תודה, מקרב לב, למילותיך  הנהדרות  והמרגשות. תבורך בשבוע טוב - וימלא ה' את כל משאלות ליבך לטובה, אמן ואמן. והד"ש כבר  נשלח אליך ממנחם -שגם הוא- מעריך אותך מאד.

בשורות טובות.

אהובה ויקרה 

***************

שנות חייו של יעקב ... מאה ארבעים ושבע 

מתוכם בילה 17 שנותיו האחרונות

בארץ מצרים ליד בנו יוסף האהוב.

יעקב נופל למשכב

ויוסף ממהר לקחת את בניו

מנשה ואפרים להתברך

מפיו של יעקב.

כראובן ושמעון יהיו לי אומר יעקב.

המלאךהגואל אותי מכל רע

יברך את הנערים ויקרא בהם שמי

ושם אבותיי אברהם ויצחק

וידגו לרב בקרב הארץ.

כשיעקב סומך ידיו לברכה,

הוא הופך ידיו כדי לברך את הצעיר בימין

יוסך מסיר את ידיו ויעקב מזדרז לומר:

מנשה יגדל ויהיה לעם

אך אפרים הצעיר יגדל ממנו ...

יעקב מבקש להקבר במערת המכפלה

ומזרז להשביע את יוסף.

תודה על שיר וקסם ציור 

תבורכי מפי אל.

שבוע טוב ומבורך

במיטב הברכות

באהבה רבה 

ממני עליה.

תודה מעומק הלב על תגובתך הנהדרת-  כדרכך בקודש

בכתיבת  שיר נהדר - שכולו  הוד והדר-

פרי כישרונך- מתנת אלוקים -על ברכתו של יעקב את נכדיו- אפרים ומנשה.

 וזוהי ברכה נצחית - שעד היום כל אבא הרוצה בהצלחת ילדיו -

מניח ידיו על ראשם  ואומר את הברכה- בערב שבת :

"המלאך הגואל אותי מכל רע........" יישר כוח על  בקיאותך בפרשת השבוע.

 ברוכה תהיי עם כל יקירייך בטוב ובנעימים בברכת אלוקים.

 שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות.

 בברכה

ובאהבה רבה,רבה.

 אהובה

אהובה אהובה

פן נוסף לפרשת-ויחי-אהוד ברזילי

----------------------------------------

יעקב שת ימינו על ראש אפרים כי ממנו יהושע

כובש את ארץ ישראל. כל החומש הולך לסיום זה. כי לא

ליסטים אנחנו אלא שלוחי המקום לטוב וגאולה.

-----------------------------------------------------------------

אהובה אהובה

כמה מקסים התאורך בשיר המתאר את רגעי הברכה

של יעקב כלפי מנשה ואפרים. הוא נוטה לברך יותר את צעיר

בניו ,אך כדי שלא תשרור קנאה ביניהם הוא משכל את ידיו עליהם

בעת הברכה.

תודה רבה אשה יקרה ואהובה על שירך הקסום ועל הציור הניפלא

המצורף כמצופה לכולנוץ

שבוע טוב ושקט בצרוף אהבתנו הרבה כלפיך של כל משפחת מעטו

וכמובן לא שכחנו את שני המקסימים

בהמון המון אהבה ממני במיוחד

מרים

תודה, מקרב לב לתגובתך הנפלאה והמרוממת  כתמיד

 ויישר כוח על הבאתך את דברי  הרב אהוד ברזלי- 

 דברי חכמה המאירים למרחקים  כמגדלור בלב ימים.

 אשר ליעקב: יוסף חשב שיעקב  אינו זוכר מי הבכור ומי הצעיר כמו שכתוב:

"וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־ אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־ אֶפְרַ֖יִם עַל־ רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִֽינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ"׃

תגובת יעקב אל יוסף הייתה: יודע אני שמנשה הוא הבכור וגם הוא יזכה לגדולה ומה תהיה גדולתו של מנשה?- שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה יעשה  נס על ידו: להושיע את ישראל  מיד מדיין ועמלק.[כמתואר בספר שופטים, פרקים: ו, ז']

אבל האח הקטן ממנשה יהיה גדול ממנו והכוונה לאפרים- שעתיד יהושע לצאת ממנו וינחיל את  ארץ ישראל לעם ישראל וגם ילמד תורה את עם ישראל ועתיד להתפרסם בכל העולם- הכוונה ליהושע - שהוא מזרע אפרים שבכל העולם  הוא עתיד  להתפרסם לפי  שעתיד להנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל-  וזאת בעת שנלחם  נגד חמשת מלכי האמורי כנאמר:

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן."[יהושע י', י"ב]

הנס  היה – כי היום התארך וכך יהושע הספיק לנקום בהם.

זה היה נס אדיר- יד ה' !  הנה הוכחה כי התורה- היא תורת אמת וברכת הנערים- - לאפרים ומנשה מתקיימת עד ימים אלה ממש- כאשר כל אב מברך את בניו בברכה זו - בערב שבת:

"הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ"

[בראשית מ"ח׃ ט"ז]

יישר כוח  על מילותייך המשובחות והמרגשות.

 מברכת אותך ואת כל יקירייך: בשבוע טוב- מבורך בישועות- נסים ונפלאות

 ושולחת כמובן חיבוקים אוהבים לשני הנסיכים המתוקים.

 באהבה רבה

 רבה

 אהובה.