יופי ניבט בחרכים

השיר מציג התבוננות פיוטית בחיים כמרחב שבו היופי מבצבץ דרך סדקים קטנים של זמן וזיכרון. צבעים, חוויות וצלילי עבר משתלבים לזרימה רגשית שמחברת ילדות, געגוע ויצירה אנושית.

המשמעות והיופי מצויים דווקא בבלתי־שלם: בחרכים, בזיכרונות הדהויים ובמעבר שבין הנשגב ליומיומי. דרך המילים והזיכרון האדם מעניק עומק וחיות לחייו ומוצא תכלית גם ברגעים החולפים.

יפה כתבת אסנת

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

סימפוניה ליופי הדברים הזכורים הרוח האדם.שיר פילוסופי מענין

השיר נהדר ויש לי בשורה עבורך במסנגר

זו את וזו הוויתך. תחושותיך שם וגם הזכרונות.