נוסיק וטוסיק

נוסיק וטוסיק היו תאומים. אולי עודם בחיים, אולי לא. שמם האמיתי התעמעם בזיכרוני, נעלם עם השנים. מה שנותר, חרוט ובלתי נמנע, היא הטראומה שבגינם. במובן מסוים, הם חרצו משהו מעתידי- קבעו בי משהו שלא ידעתי כיצד להתמודד איתו, משהו שהולך איתי שנים, עד היום.

כשהייתי בכיתה גימל, הם הופיעו בחיי לשבריר שנייה- ושבר זה הותיר אחריו חלל. הם היו בכיתה אלף, ואני בגימל; עולם שלם הפריד בינינו, מנותק לחלוטין. לא היה לי סיכוי.

כנראה הייתה הקדמה כלשהי למאורע. הייתי חלק מחבורה בבית הספר שלגלגה לצמד וכינתה אותם בשם “טוסיק ונוסיק”. אולי גם אני הרהבתי עוז וכיניתי אותם כך.

יום אחד, אחרי הלימודים, תפסו אותי השניים בחורשת עצי האורן שמאחורי בית החינוך. שם, בשקט המבויש של החורשה, הפליאו בי מכות נמרצות. אני זוכר את ההשפלה, את הבושה, את תחושת החולשה שליוותה אותי מאז הילדות. תמיד הייתי הנמוך, תמיד הייתי החלש. הם היו בנויים היטב; די היה באחד מהם כדי לשבור אותי.

חטפתי וברחתי הביתה בוכה- עלוב ומובס. החורשה, שהייתה פעם מקום יפה וחרישי, הפכה למקום מקולל. עצי האורן הזדקרו גבוה, מחטיהם החומות כיסו את האדמה- והכול הפך לזיכרון מוחשי של תבוסתי.

לא התמודדתי. מעולם לא הרבצתי לבן-אנוש. גם אחר כך, גם כשיכולתי- לא התחלתי בכוח. למדתי להלך בשוליים, להסתתר, להתחמק. להשתמש בערמומיות ובתער לשוני. זו הפכה לאסטרטגיית חיים.

הם סיפרו על “ניצחונם” לכל מי שיכול היה לשמוע. הכואב מכול היה לגלות שגם בן דודי, מהשכונה שלהם, שמע על כך. הבושה הפכה לנוכחות מתמדת- תחושה שאני קטן, חסר כוח, בלתי מוגן.

מעניין לשמוע חוות דעת פסיכולוגית על מה שקרה לילד הקטן- אני.

ציטוט: הילד הזה חווה טראומה מוקדמת של כוח ועוצמה שאין לו כלים להתמודד איתם, בשילוב בושה והשפלה פומבית. המכה הפיזית היא רק חלק מן הסיפור; המכה הרגשית- ההבנה שהוא חסר אונים מול כוח חיצוני- יוצרת דפוס של התחמקות, הסתתרות והימנעות מעימותים, דפוס שמלווה אותו שנים רבות. תחושת היותו “החלש” נעשית תווית פנימית, המעצבת את דרכי התנהגותו בהמשך. הוא לומד לזהות סכנה, להתמקד בהישרדות, ולהעריך את עצמו דרך הצלחה במניעה- לא דרך עמידה מול אחרים.

וזה נשאר בי- פחד, חולשה, בושה. נוסיק וטוסיק מולי, הבכיין; והילד הקטן שבי, שנשבר לרגע קצר, שחווייתו חקוקה בנצח. החורשה, עצי האורן, המחטים על האדמה- כל אלה הפכו לחלק מהזיכרון, חלק מהגוף, חלק מהנפש.