פרק חמישי: החזרה של הפחד🌹🌻🌹

בחלוף הזמן הפחד החל לתפוס צורות שונות והוא השפיע גם על היחסים ביניהם. בסך הכול הייתה כאן התמודדות יפה בשניים והבנה של המצב הרגשי. 

תודה גלי יקרה על תגובתך,

אכן התמודדות יפה בשניים, דווקא כשהם בוחרים זה בזו בהווה, המחלה מאיימת לשוב. הפחד הישן מתעורר, אך הפעם הם מתמודדים איתו יחד. אבי אינו נסוג, ונעמה לומדת לא לברוח כשהיא פגיעה. האהבה מקבלת צורה יומיומית ופשוטה : ליווי, המתנה, אחיזה ביד, התמדה.

אהבה בוגרת אינה היעדר פחד , אלא היכולת לשאת אותו יחד. נאמנות יומיומית, גם בלי דרמה, חזקה יותר מהבטחות גדולות. כאשר שניים בוחרים להישאר, הפחד מפסיק לנהל את הסיפור והופך רק לחלק ממנו.

שבת מבורכת ושקטה ולהתראות מחר בפרק הסיום

שמוליק

אבי ונעמה לומדים לחיות ביחד: הפחד חזר מיד דווקא כאשר הם בחרו זה בזו באמת. לא כבהלה חדשה, אלא כפחד מוכר, ותיק, שיודע אפילו לגעת. הוא חזר עם הרוח של מסדרונות לבנים, עם זמני המתנה ארוכים עם הזיכרון שהגוף יכול להחליט לבד, הוא למד להיות איתה גם בלילות כשהיא התקשתה להרדם. פעם אחת אמרה לו שאם הוא ירצה ללכת היא תבין ואמר לה שאם תרצה שילך, הוא ילך ונעמה אמרה לו שלא יעז. האהבה חדלה להיות זיכרון מתוק או תקווה עתידית אלא פעולה יומיומית... תודה רבה לך שמוליק יקר, שבת טובה ושקטה. 

תודה דני היקר  על תגובתך,

אכן התמודדות יפה בשניים, דווקא כשהם בוחרים זה בזו בהווה, המחלה מאיימת לשוב. הפחד הישן מתעורר, אך הפעם הם מתמודדים איתו יחד. אבי אינו נסוג, ונעמה לומדת לא לברוח כשהיא פגיעה. האהבה מקבלת צורה יומיומית ופשוטה : ליווי, המתנה, אחיזה ביד, התמדה.

אהבה בוגרת אינה היעדר פחד , אלא היכולת לשאת אותו יחד. נאמנות יומיומית, גם בלי דרמה, חזקה יותר מהבטחות גדולות. כאשר שניים בוחרים להישאר, הפחד מפסיק לנהל את הסיפור והופך רק לחלק ממנו.

שבת מבורכת ושקטה ולהתראות מחר בפרק הסיום

שמוליק

.

המחלה הזאת מעמידה במבחן את היחסים

בין האנשים ...

התמודדות יפה, בשניים, תוך רגישות רבה

כלפי השני/יה. 

תודה רבה ושבת שלום, מבורכת, רגועה,

מיטיבה, שמואל יקר. <לב>

רבקה

---

תודה רבקה יקרה על תגובתך,

אכן התמודדות יפה בשניים, דווקא כשהם בוחרים זה בזו בהווה, המחלה מאיימת לשוב. הפחד הישן מתעורר, אך הפעם הם מתמודדים איתו יחד. אבי אינו נסוג, ונעמה לומדת לא לברוח כשהיא פגיעה. האהבה מקבלת צורה יומיומית ופשוטה : ליווי, המתנה, אחיזה ביד, התמדה.

אהבה בוגרת אינה היעדר פחד , אלא היכולת לשאת אותו יחד. נאמנות יומיומית, גם בלי דרמה, חזקה יותר מהבטחות גדולות. כאשר שניים בוחרים להישאר, הפחד מפסיק לנהל את הסיפור והופך רק לחלק ממנו.

שבת מבורכת ושקטה ולהתראות מחר בפרק הסיום

שמוליק

והיא, לאט, התחילה להבין משהו חדש:
שהפחד אולי חזר
אבל הפעם,
הוא לא מנהל את הסיפור.

הוא רק חלק ממנו.

תודה אביה יקרה על תגובתך המרגשת ,

אכן  בהחלט סיפור חיים שיכול לקרות. זה סיפור על התמודדות יפה בשניים, דווקא כשהם בוחרים זה בזו בהווה, המחלה מאיימת לשוב. הפחד הישן מתעורר, אך הפעם הם מתמודדים איתו יחד. אבי אינו נסוג, ונעמה לומדת לא לברוח כשהיא פגיעה. האהבה מקבלת צורה יומיומית ופשוטה : ליווי, המתנה, אחיזה ביד, התמדה. אהבה בוגרת אינה היעדר פחד , אלא היכולת לשאת אותו יחד. נאמנות יומיומית, גם בלי דרמה, חזקה יותר מהבטחות גדולות. כאשר שניים בוחרים להישאר, הפחד מפסיק לנהל את הסיפור והופך רק לחלק ממנו.

שבת מבורכת ושקטה ולהתראות מחר בפרק הסיום

שמוליק

תודה צביקה היקר על תגובתך,

אני שמח שהתחברת לסיפור, זה בהחלט יכול להיות סיפור מהחיים  וכל סוף הוא הגיוני.

להתראות מחר בפרק הסיום

שבת מבורכת ושקטה 

שמוליק

אני קראתי את חמשת הפרקים כעת,

וההתרשמות שלי היא שמדובר באינטראקציה

שנבנתה משך השנים,חצתה גבולות של תהיות והתמקמה במקום הראוי לה ביותר,

הגם שלא עם חסינות מלאה מפני פרידה 

 נראה מה יהיה ההמשך 

כהרגלך כתיבה מעולה, שמוליק היקר

תודה אודי היקר על שקראת את חמשת הפרקים של הסיפור, זה לא מובן מאליו בימים של אזעקות וריצה לממד או למקלט .

אכן זה סיפור חיים שמתפרש על יותר מחמש עשרה שנים , מעניין איך יסתיים הסיפור ,

מחר בפרק האחרון נבין לא קוראים לסיפור כשהזמן חזר לנשום..

שבת מבורכת ושקטה 

שמוליק