חזרה ליצירות
שירים

יוֹם רַע, אוֹ: לְהַצִּיל אִיגוּאָנָה

בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר | (27/03/2026 06:10) | 283 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

"בית האיגואנות" במוזיאון הילדים, ברוקלין.

 

הָאִשָּׁה שֶׁמַּצִּילָה אִיגוּאָנוֹת נָתְנָה לִי לְהַחְזִיק אֶת הַגּוּר הֶחָדָשׁ.

בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה לְהַתִּיר אוֹתוֹ כִּי בְּרִתְמַת עוֹר שְׁחֹרָה הוּא נִרְאָה כְּמוֹ

דּוֹם קָשִׁישׁ בְּמוֹעֲדוֹן סָאדוֹ־מָאזוֹ, עִם שֵׂעָר קוֹצָנִי וּפִימָה מְקֻמֶּטֶת.

אֶלָּא שֶׁסְּתָם הָיָה לִי יוֹם רַע. גַּם אֶתְמוֹל הָיָה רַע. גַּם שִׁלְשׁוֹם לֹא מַשֶּׁהוּ.

רַבְתִּי עִם אֵלֶּה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת, בִּמְקוֹם לְדַבֵּר. הָאִשָּׁה שֶׁמַּצִּילָה אִיגוּאָנוֹת

לִמְּדָה אוֹתִי לְהַחְלִיק אֶת הַיָּד מִתַּחַת לַבֶּטֶן הַקַּשְׂקַשִּׂית שֶׁלּוֹ כְּמוֹ

שֶׁמַּרְגִּיעִים תִּינוֹק קוֹלִיקִי, אֲפִלּוּ שֶׁהָאִיגוּאָנָה לֹא הֶרְאָה סִימָנֵי מְצוּקָה

וְהִתְאִים עַצְמוֹ לִנְשִׁימוֹת גּוּפִי. לֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ לִהְיוֹת תָּלוּי עַל כָּתֵף זָרָה

כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא יוּכַל לְהַפְתִּיעַ אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַסָּחוּף הַזֶּה. הוּא עָמַד לְלֹא נִיעַ

כְּמוֹ נָזִיר בִּתְפִלָּתוֹ. רַק הָעַפְעַפַּיִם נִפְתְּחוּ וְנִסְגְּרוּ עַל עֵינָיו הַכְּתֻמּוֹת.

הֶחָזֶה שֶׁלּוֹ הִתְמַלֵּא אֲוִיר וְאָז הִתְרוֹקֵן, כְּאִלּוּ נִסָּה לְהַנְשִׁים אוֹתִי.

הָאִשָּׁה שֶׁמַּצִּילָה אִיגוּאָנוֹת אָמְרָה זֶה סִימָן שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר.

לְרֶגַע אַף אֲנִי הָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת, וּבְיוֹם רַע, גַּם זֶה מַשֶּׁהוּ.

 

תגובות

גלי צבי-ויס / כמו נזיר בתפילתו / 27/03/2026 08:43
שמואל כהן / רגע קטן של מגע, חמלה או חיבור פשוט, אפילו עם בעל חיים , יכול להביא רוגע ונחמה. / 27/03/2026 08:55
בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר / או שזה רק הזכיר לי שדווקא הימים הרעים הם הרגעים הקטנים והחולפים. / 01/04/2026 13:55
יצחק אור / אהבה / 27/03/2026 11:14
רבקה ירון / *** / 27/03/2026 11:45
דני זכריה / זֶה סִימָן שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר / 27/03/2026 15:46
חזרה ליצירות