מִי מְשַׁלֵּם אֶת הַמְּחִיר? - לבמת הדיון של נורית 🌹🌻🌹

 השיר מתאר "חדרי חדרים" ו"מפות שאין בהן דם ולא פנים". זהו דימוי לניתוק הרגשי והפיזי של המנהיגים, שרואים במלחמה תרגיל אסטרטגי יבש על נייר, ללא הבנת הערך של חיי אדם בודדים.

 הלוחמים מתוארים כ"נערים" שעוטים מדים בשקט. השיר מדגיש שהם לא בחרו ב"אש ובפחד", אלא נושאים על כתפיהם "עול של אחרים" – כלומר, את תוצאות ההחלטות של הדרג המדיני/פיקודי.

השורה המהדהדת ביותר בשיר היא "מי כותב את הסיפור של חיינו, ומי משלם את מחירו?". זוהי זעקה כנגד חוסר השוויון בנטל ובאחריות; אלו שכותבים את ה"תסריט" (המנהיגים) אינם אלו שמשלמים את המחיר בחייהם (החיילים).

הבית האחרון מציע פתח לשינוי. הוא קורא לדור הצעיר לא רק "ללחום" באופן אוטומטי, אלא גם "לשאול ולשנות". יש כאן קריאה לאקטיביזם ולבחירה בחיים, באהבה ובחלומות אישיים על פני הקרבה למען חלומות או אידיאולוגיות של אחרים.

השיר מבטא תחושת חוסר אונים של דור שלם שמרגיש כלי משחק בידי כוחות גדולים ממנו, ומייחל ליום שבו יוכל לבחור בחיים של שלום ותקווה.

מקסים - תודה - שבטובה - מועדים לשמחה

תודה  אביה יקרה על ניתוח מעמיק של השיר.

את צודקת , המסר המרכזי של השיר הוא ביקורתי ומעורר מחשבה: מי באמת משלם את מחיר ההחלטות? השיר קורא להטיל ספק, לשאול שאלות ולא לקבל את המציאות כמובן מאליו. לצד זאת, הוא מביע תקווה לעתיד אחר, שבו הדור הצעיר יבחר לא רק להילחם, אלא גם לשנות, לחפש שלום ולחיות חיים של אהבה ותקווה.

אני מקווה שגם הלחן של השיר מצא חן בעינייך.

מועדים לשמחה ושבת מבורכת ושקטה

שמוליק

תודה ZR על תגובתך,

אכן המסר המרכזי של השיר הוא ביקורתי ומעורר מחשבה: מי באמת משלם את מחיר ההחלטות? השיר קורא להטיל ספק, לשאול שאלות ולא לקבל את המציאות כמובן מאליו. לצד זאת, הוא מביע תקווה לעתיד אחר, שבו הדור הצעיר יבחר לא רק להילחם, אלא גם לשנות, לחפש שלום ולחיות חיים של אהבה ותקווה. אני בהחלט מאמין  בכך  למרות שהשיר נכתב בהשראת הציטוט ומתייחס באופן כללי לעולם אבל כל דמיון למה שקורה אצלנו הוא לא מקרי בלבד.

אני מקווה שגם הלחן של השיר מצא חן בעינייך.

מועדים לשמחה ושבת מבורכת ושקטה

שמוליק

מעודד, מרגש: בחדרי חדרים נכתבות החלטות על מפות שאין בהן דם ולא פנים, ואולי יום אחד נלמד לבחור אחרת, לא רק ללחום אלא גם לשאול ולשנות, כי הדור הצעיר רוצה עוד תקווה, לחיות, לאהוב, ולא רק להילחם על חלומונות. תודה רבה לך שמוליק יקר, שבת טובה ושקטה. מוזיקה יפה.

תודה דני היקר על תגובתך,
השיר מתאר את הפער בין מקבלי ההחלטות, היושבים רחוק מהמציאות, “על מפות שאין בהן דם ופנים” – לבין הצעירים שנשלחים לשדה הקרב ונושאים בפועל את המחיר האנושי, הפחד והכאב. הוא מדגיש את חוסר הבחירה של אותם נערים ואת השאלות הקיומיות שמלוות אותם בתוך מציאות של מלחמה ואי־ודאות.

המסר המרכזי הוא ביקורתי ומעורר מחשבה, מי באמת משלם את מחיר ההחלטות? השיר קורא להטיל ספק, לשאול שאלות ולא לקבל את המציאות כמובן מאליו. לצד זאת, הוא מביע תקווה לעתיד אחר – שבו הדור הצעיר יבחר לא רק להילחם, אלא גם לשנות, לחפש שלום ולחיות חיים של אהבה ותקווה.

שבת מבורכת ושקטה ומועדים לשמחה.

שמוליק

.

אה שמואל. שמואל. 

שירך כואב - ומכאיב לי מאוד. 

לא אכביר מילים - ביטאת גם אותי. 

תודה רבה-רבה, והמשך שבת שקטה

ומועדים לשמחה. <לב>

רבקה

---

תודה  רבקה יקרה על תגובתך,

את צודקת , המסר המרכזי של השיר הוא ביקורתי ומעורר מחשבה: מי באמת משלם את מחיר ההחלטות? השיר קורא להטיל ספק, לשאול שאלות ולא לקבל את המציאות כמובן מאליו. לצד זאת, הוא מביע תקווה לעתיד אחר, שבו הדור הצעיר יבחר לא רק להילחם, אלא גם לשנות, לחפש שלום ולחיות חיים של אהבה ותקווה.

אני מקווה שגם הלחן של השיר מצא חן בעינייך.

מועדים לשמחה ושבת מבורכת ושקטה

שמוליק

צעירים נשלחים למלחמה, והשאלה הנשאלת היא מי כותב את התסריט הזה. עוצמתיים דבריך והתהייה שהותרת. אך השארת גם מקום לתקווה ונייחל לשקט אכן במחוזותינו. 

תודה  גלי  יקרה על תגובתך,

את צודקת , המסר המרכזי של השיר הוא ביקורתי ומעורר מחשבה: מי באמת משלם את מחיר ההחלטות? השיר קורא להטיל ספק, לשאול שאלות ולא לקבל את המציאות כמובן מאליו. לצד זאת, הוא מביע תקווה לעתיד אחר, שבו הדור הצעיר יבחר לא רק להילחם, אלא גם לשנות, לחפש שלום ולחיות חיים של אהבה ותקווה.

אני מקווה שגם הלחן של השיר מצא חן בעינייך.

מועדים לשמחה ושבת מבורכת ושקטה

שמוליק

כואבות מילות השיר שלך, 

הן מספרות על מלחמות שלא נגמרות

על האובדנים.

הן מספרות על חלומות שמתנפצים

ועל צעירים שמשלמים את המחיר.

ואתה תוהה, מי  כותב את סיפור חיינו?

האם אין לנו זכות להשתתף בכתבתו?

הרי זה החיים שלנו, אומרים הצעירים הנשלחים למלחמה,

האם אין לנו זכות להחליט איך נחייה אותם?

די, די למלחמות

די למוות ולפציעות, 

הצעירים רוצים לחיות לאהוב ולשמוח...

תודה  נורית יקרה על תגובה מרגשת לשיר.

את צודקת , המסר המרכזי של השיר הוא ביקורתי ומעורר מחשבה: מי באמת משלם את מחיר ההחלטות? השיר קורא להטיל ספק, לשאול שאלות ולא לקבל את המציאות כמובן מאליו. לצד זאת, הוא מביע תקווה לעתיד אחר, שבו הדור הצעיר יבחר לא רק להילחם, אלא גם לשנות, לחפש שלום ולחיות חיים של אהבה ותקווה.

תודה שוב על הבאת הציטוט לבמת הדיון , ביום ג' הקרוב יעלה במדור סיפורים סיפור קצר בהשראת הציטוט שהבאת לבמת הדיון.

אני מקווה שגם הלחן של השיר מצא חן בעינייך.

מועדים לשמחה ושבוע מבורך ושקט.

שמוליק

שמוליק יקר

*************

את מחיר המלחמה

משלמים הדור הצעיר בגופם

מבלי שנשאלו

עוטים על עצמם מדים ויוצאים 

לקרב שלא תמיד שבים ממנו.

בחדרי חדרים יש מי שמחליט, מתכנן,

שולח, מעמיד עובדות ....

שיר קשה וכואב כתבת שמוליק

כתבת את שרבים מאיתנו חשים ...

לימים טובים ובטוחים

עליזה.

תודה  עליזה יקרה על תגובתך,

את צודקת , המסר המרכזי של השיר הוא ביקורתי ומעורר מחשבה: מי באמת משלם את מחיר ההחלטות? השיר קורא להטיל ספק, לשאול שאלות ולא לקבל את המציאות כמובן מאליו. לצד זאת, הוא מביע תקווה לעתיד אחר, שבו הדור הצעיר יבחר לא רק להילחם, אלא גם לשנות, לחפש שלום ולחיות חיים של אהבה ותקווה.

אני מקווה שגם הלחן של השיר מצא חן בעינייך.

מועדים לשמחה ושבוע טוב ושקט 

שמוליק