על הזיכרון

אריק היקר,

כתבת שיר חד, חכם ונוגע מאוד. הצלחת במילים מעטות לחשוף את הפער שבין טקסי הזיכרון החיצוניים לבין עומק הזיכרון הפנימי שנשחק עם הזמן. החזרות יוצרות עוצמה, והסיום "אנחנו יפים" מהדהד כביקורת כואבת על הרצון להיראות זוכרים יותר מאשר באמת לזכור. שיר מטלטל, מדויק ומעורר מחשבה.

יום טוב ושקט

שמוליק

העמדת את השיר מחדש, כמו פיוט של רשב"ג.

האיור ממחיש. אחי אגב קבור בהר הרצל.

המעבר החד מיום הזיכרון ליום העצמאות. תמהיל הרגשות כאן אצלנו במדינה. 

זוכרים, שוכחים

עומדים, בוכים רק עכשיו

אנחנו יפים!

שיר מצוין המשקף את הווייתנו. 

אבל, הנה אנחנו חיים אותו מדי יום.

צומח הכאב

ויש בו את העיקר שהיא האופטימיות.

 מי 

שזוכר

שיש לו דגל

נר נשמה

ויכול לבכות גם משמחה וגם מעצב, מובטח לו

שיהיה כל שירצה, הן כפרט, הן כציבור/עם.

תודה על שיר נהדר.

השיר בוחן את הישראליות ברגעי השכול, כשהיא נעה בין סמלים חיצוניים (דגל, נר) לבין תחושות פנימיות ושבריריות.
נוגע ויפה

את צודקת מאוד

איש יקר

מעצב לשמחה-כך אנו נוהגים בארצנו

מזכרון על הנופלחם לשמחת עצמאותנו

יפה תיארת את הסיטואציה הזאת בשירך

המשך יום נעים

ממני מרים

לצערי אני חווה זאת מאז 1973.

אריק יקר

בעלי שרת כמאילואימניק שבעה חודשים

ןבזמן הזה לא היתה לנו טיפת מיד עליו.

הוא בא לחופשה קצרה וחזר ליחיגדה בסיני

אז

לצערי 50 שנים אחרי נקלענו לאותה מציאות מסוכנת והפכפכה.

.

הו. 

ו-וואו: מצמרר. 

פיתוח מעולה, אריק. 

תודה רבה לך. <לב>

רבקה

---