שיר השבוע- מַרְגִּישָׁה חֵרוּת

מַרְגִּישָׁה חֵרוּת

בָּאָבִיב -

עֹלִים בִּי חֲלוֹמוֹת;

ואֲנִי שְׁרוּיָה בָּהֶם,

כְּבַת הַיָּם הַקְּטַנָּה.

מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַגַּלִּים.

מִתְעַרְסֶלֶת,

מִסְתַּלְסֶלֶת,

מִתְמַסֶּרֶת

בֵּינוֹת הַסְּלָעִים.

תּוֹהָה בְּמִשְׁעוֹלֵי חַיָּי,

הַטּוֹבִים לִי מְאֹד בִּרְגָעִים אֵלֶּה.

הַיָּם מַזְמִין אוֹתִי בִּנְדִיבוֹת,

נִפְרַשׂ מוּלִי:

"קַחִינִי! כֻּלִּי שֶׁלָּךְ!

הָרוּחַ מְשִׁיטָה אוֹתִי

וַאֲנִי -

בַּיָּם עִם גַּלָּיו וְהָרוּחַ

אַךְ גַּם שָׁטָה פְּנִימָהּ

אֶל רָזֵי תוֹכְכֵי הָאֲנִי וּמִכְמָנָיו.

חֶדְוָה וְשַׁלְוָה גּוֹדְשִׁים אֶת גּוּפִי.

נֶאֱסָפִים אֵלַי פֵּרוּרֵי אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה

גּוֹדְשִׁים כֹּל חָלָל בִּי.

בֵּין הַשְּׁקִיעוֹת

מַקְשִׁיבָה לִצְלִילֵי הָרוּחַ

רַחַשׁ הַגַּלִּים וְשִׁירַת הַיָּם

מְחַכָּה לִזְרִיחוֹת חֲדָשׁוֹת

לִפְרִיחָה הַצִבְעוֹנִית הַפּוֹרֶצֶת

שֶׁל הַפְּרָחִים.

כָּךְ יִקְרֶה גַּם לִי

בַּפֶרֶץ הַנִמְהַר הַזֶּה

שֶׁל הָאָבִיב

מַרְגִּישָׁה חֵרוּת

וְיוֹדַעַת שְׁ -

~

כְּשֶׁהָאָבִיב מַגִּיעַ חָשָׁה שִׂמְחָה וְאַהֲבָה, יוֹצֵאת לַחָפְשִׁי מְעָבְדוּת הַפַּחַד וְהַחֲשָׁשׁ

עִם חִיּוּךְ מִתּוֹךְ הַנְּשָׁמָה, נוֹגַעַת בְּחֵרוּת הַיְּצִירָה כְּפַרְפַּר אֶל הַפֶּרַח

כְּשֶׁאָבִיב עַל פְּרִיחוֹתָיו וְנוֹפָיו נוֹטֵעַ בְּלִבֵּנוּ נִצָּנִים שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת

כְּשֶׁחַג בַּחוּץ וְגַם בִּפְנִים

מְבִיאָה אֲלֵיכֶם אֶת כָּל יָפְיוֹ שֶׁל הַטֶּבַע שֶׁלִּי בֵּין בַּגִּנָּה וּבֵין בְּמַסַּע כֻּמְתָּה שֶׁלִּי

בְּרַחֲבֵי הַמּוֹשָׁבָה הַיָּפָה - הַיָּם שֶׁבְּכָל יוֹם מְשַׁנֶּה תַּפְאוּרָה - הַטֶּבַע כָּל כָּךְ יָפֶה

צְאוּ וּרְאוּ

עִם בּוֹא הָאָבִיב - מְאַחֶלֶת שֶׁתָּמִיד אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָרִיחַ אֶת הַתִּקְווֹת,

לְהַרְגִּישׁ אֶת הַחֲלוֹמוֹת, לָעוּף כְּפַרְפָּרִים בֵּין הַמַּחֲשָׁבוֹת,

בְּאַפְּרִיל הַפְּרָחִים לוֹבְשִׁים שִׂמְלָה פִּרְחוֹנִית וְסַנְדָּל צִבְעוֹנִי וּמְבַשְּׂרִים לַדְּבוֹרִים וְלַפַּרְפָּרִים שֶׁהָאָבִיב כְּבָר כָּאן.

מְאַחֶלֶת יָמִים טוֹבִים שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת וּמַחֲשָׁבָה חָפְשִׁית

מָלֵא בְּמִשְׁפָּחָה וּבְרֵעוּת עָטוּף בְּחֹם וְאַהֲבָה,

שָׁזוּר בְּחוּטֵי תִּקְוָה וּצְלִילִים שֶׁל אַהֲבָה

אֲנִי תִּקְוָה שֶׁנֵצֵא לְחֵרוּת אֲמִתִּית

וְנִזְכֶּה לְיָמִים שְׁקֵטִים יוֹתֵר

נְאַחֵל רַק אֹשֶׁר וּבְרִיאוּת בִּמְהֵרָה לְכֻלָּם.

מְאַחֶלֶת לָנוּ הַיּוֹם יוֹתֵר מִתָּמִיד לִהְיוֹת בָּאַחְדוּת וְלָצֵאת לְחֵרוּת

מֵחֹשֶׁךְ, עֲרָפֶל וְאִי וַדָּאוּת לָאוֹר גָּדוֹל, בִּטָּחוֹן, סִפּוּק וְאֹשֶׁר,

שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חַג אָבִיב שָׂמֵח בַּמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ.

שֶׁנִּמְצָא אֶת הַדּוֹמֶה בִּמְקוֹם אֶת הַמַּבְדִּיל בֵּינֵנוּ

שֶׁנַּהֲדֹף כָּל מָה שֶׁרַע נְחַבֵּק וּנְקַרֵב אֶת הַטּוֹב

וּלְתִפְאֶרֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל