חיים קשים

כֵּן יַקִּירָתִי,בְּכָל שֶׁנּוֹגֵעַ
לַזִּקְנָה
הַכֹּל בְּסֵדֶר מַמָּשׁ מַמָּשׁ
חוּץ מֵאוֹתוֹ רֶגַע 
בּוֹ אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בָּךְ
וְיֵשׁ מַמָּשׁ קִנְאָה
 שֶׁעוֹבֶרֶת בִּיעָף עַד
שֶׁבְּפֶלַח קֶלַח שֶׁל
עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת
אֱלֵי חוֹזְרוֹת
כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת
עֲסִיסִיּוֹת וּמְגָרוֹת
בִּזְהוֹב נַרְקִיסִים
וְאֹדֶם כַּלָּנִיּוֹת
וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לָקוּם
וְהַבִּרְכַּיִם כּוֹאֲבוֹת.
אַשְׁרֵי שֶׁנּוֹתַרְתִּי
עִם אוֹפַנַּיִם מְחַיְּכִים 
סוּג שֶׁל אֲהָבוֹת 
יְשָׁנוֹת חֲדָשׁוֹת
וַאֲלֵיהֶן אֶרְכַּב
נְטוּל עַכָּבוֹת
לִבְלוּמְפִילְד לַיָּם
וְאוּלַי אֶל - מִי יוֹדֵעַ -
אֲהָבוֹת חֲדָשׁוֹת