הפסנתרנית
פרק ביניים
עתה משנחתם החוזה בין המורה לבין הוריה של שפרה, החליטה הגב' גרטרוד להגביר את קצב הלימוד ולהכפיל את השעות של החזרות עד כדי שרק ביום שבת וראשון שפרה תהיה חופשיה. אם זה לצורך השכלה כללית אותה תקבל מאביה המורה ישראל, או לצורך מנוחה ממש.
מטרתה של הגב' גרטרוד הייתה להביא את שפרה להופעה ציבורית איכותית ראשונה בפני קהל יעד (אנשי מוזיקה ועיתונאים) כאשר תגיע לגיל שתים עשרה.
הערת הכותב
פרק זה יתחום את פעילותה של שפרה לפחות לעת עתה, והפרקים הבאים יעסקו בעיקר בפייגה, נישואיה הקרבים מאוד, ובמקביל נקבל ד"ש מצביקה, על מצבו החדש בבני ברק. ע"כ.
המבורג 1912, השעה 20:00
שפרה מורגנשטרן
ילדת פלא
באולם הקטן של בניין האופרה של המבורג, נאספו כשלוש מאות איש ואישה לראות ולשמוע את הפלא החדש של עולם המוזיקה, שפרה מורגנשטרן, בת השתים-עשרה, ששמה יצא לתהילה כמפליאה בנגינה על פסנתר.
להופעה קדמו חזרות רבות שניתקו את שפרה לשלושה חודשים מלימודי החובה בבית הספר, אולם הוריה ידעו כי תוכל להשלימם בנקל.
האירוע מתקיים לאחר השתדלות רבה מצדה של גרטרוד מילר, מורתה של שפרה, אצל מנהלי בית האופרה ואצל ראש ממשלת המבורג, שהיה ידוע כתומך נלהב של כישרונות מוזיקליים עולים. הוא עצמו מנגן על כינור עוד מילדות.
שפרה, אמורה הייתה לנגן כשמאחוריה הרכב קאמרי, שנגניו חברים בתזמורת העירונית. הערב הופיעו הם בהתנדבות, כמחווה לחברתם משכבר הימים, גרטרוד מילר.
בין הנוכחים באולם היו הוריה של שפרה והסבא אלכסנדר. הסבתא פרל, לא יכולה הייתה להגיע מפאת דלקת בדרכי הנשימה שתקפה אותה. אורח הכבוד היה כמובן ראש ממשלת המבורג, שללא תמיכתו ועזרתו ספק רב אם האירוע היה מתקיים.
הס הושלך באולם כאשר המנצח סימן על תחילת הקונצרט. התזמורת פצחה באחדות מהיצירות של בטהובן, באך ושופן. שילוב הפסנתר היה מדויק, הן בכניסות והן ביציאות. שפרה גילתה וירטואוזיות כשל אמן בן ארבעים. מפאת הצלילים הנקיים והעדינים שהפיק הפסנתר, היה כמעט בלתי אפשרי להאמין שמי שאחראית להם היא נערה בת שתים-עשרה.
במשך כחמישים דקות התנגנו היצירות בהרמוניה מופלאה. בין יצירה ליצירה הייתה מנוחה של דקה אחת, מעין הפסקה מתודית שמטרתה לאפשר תשואות – תשואות שלא נשמעו כמותן מזה זמן רב באולם זה.
גרטרוד מילר שאבה סיפוק עצום מהופעת בת טיפוחיה. מה ששמעה הערב הביא אותה להאמין שבידיה אוצר בלום של מוזיקה, אך חשבה שיש עדיין מקום לשיפור. את הרהוריה, קטעו תשואות וקריאות רמות של "בראוו!, בראוו!, בראוו!"
בסיום הנגינה, קמה שפרה, וקדה בפני הקהל המשולהב. אז פנתה וקדה בתודה גם בפני חברי התזמורת הקאמרית, שליוו אותה בביצוע מושלם. דבר שתרם להצלחת הקונצרט הערב.
הקהל לא הרפה בנקל והמשיך במחיאות כפיים סוערות, עד שגרטרוד מילר רמזה בתנועת יד לשפרה, לשוב ולתת הדרן. לכך לא הכינה אותה מראש, ובהחלטה של רגע, החליטה לנגן קטע קצר מתוך יצירה שחיברה בעצמה, ושילבה בתוכה ניואנסים מתוך היצירות שהושמעו עד כה.
גם כאן ניכר כישרונה המופלא של שפרה, והקהל המבין היטב במוזיקה קלאסית, הגיב שוב במחיאות כפיים סוערות. נציג של משרד התרבות, עלה לבמה והעניק לה זר פרחים גדול שהוצמד לו כרטיס ברכה מראש ממשלת המבורג.
גרטרוד מילר, ניצלה ברגע זה את ההזדמנות לגשת ולשוחח עם ראש הממשלה. מטרתה הייתה לבקש ממנו לסייע לשפרה בקבלת סטיפנדיה (מלגת קיום) גדולה, כדי שתוכל ללמוד בקונסרבטוריון של צרפת. כך תוכל לפתח את כישרונה ולהתמקצע בנגינה על פסנתר, תוך לימוד יתר המקצועות הנלמדים בבית-הספר מבלי הצורך לדאוג למימונם.
ראש הממשלה הבטיח שהדבר ייעשה, ובלבד שהנערה תתחייב לשוב לגרמניה בסיום לימודיה והתמחותה.
ההופעה המרשימה הייתה למחרת לסיפור היום, כאשר בכל העיתונים הופיעה תמונתה של שפרה ליד הפסנתר. בעיתון אחד נכתב: "כוכבת עולה בשמי המוזיקה", אחר, החרה החזיק אחריו: "ילדת פלא". ניתן היה לחשוב שכתבי העיתונים מתחרים ביניהם בסופרלטיבים שיחלקו לה. אחד קבע: "אמנית חדשה פרצה אל מחוזותינו", האחר קבע: "נכון לה עתיד מזהיר".
תשעה חודשים קודם לכן הגיעו הוריה של שפרה אל ביתה של גרטרוד מילר, לחתום על חוזה שמטרתו הייתה להסכים ביניהם בעניין עתידה של שפרה, ואחריותה של הגברת מילר להדרכתה המקצועית. לא בטוח, אם מי מהם חזה אז, ששפרה, אחרי פרק זמן כל-כך קצר, תזכה להצלחה מסחררת שכזאת.
עתה, כאשר הדבר עלה בידה ונראה היה שעתידה של שפרה מובטח, נפגשה גרטרוד מילר עם הוריה של שפרה, וסיכמה עמם שכדי לנצל את המומנטום של הצלחה זו, זה הזמן להתכונן להופעות שוודאי תוזמן לתת בקרוב. משמע, להיכנס למשטר אימונים מוקפד יותר, אלו יהפכו את התחביב למקצוע, יבססו את מקומה בעולם המוזיקה הקלאסית, ויבטיחו לשפרה קריירה בתחום.
