נִיסָּיוֹן עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר/ מאת: אהובה קליין.(c)

היחסים בין האלוקים לבין עם ישראל רבי תהפוכות, אך בסופו של דבר התורה ירדה אליהם - זה הבחירה בעמנו.  

עם ישראל יצא ממצריים בנסי ניסים חסדי שמיים, התנסה בחציית המים ים סוף אדיר - רחב ידיים. בהגיע העם אל המדבר הם היו צמאים, היה בו שממון רב. ה' מקדים רפואה למכה, מזון רוחני בזרות מרים מים חיים מלבושים מאת ה'. תורה יקבלו לרגלי הר סיני אחדות מלאה. ברכות עד בלי די, מצוותייה יקיימו ביראה ובאהבה. תודה רבה לך אהובה היקרה, שבת טובה.

מִסְפָּרִים עִם פָּנִים/ש. כֹּהֵן

בַּמִּדְבָּר נִפְתַּח סֵפֶר הַמַּסָּע

עִם קוֹל שָׁקֵט שֶׁל סְפִירָה וּמַעֲשֶׂה.

"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל",

לֹא רַק מִסְפָּרִים,

אֶלָּא עַם שֶׁמִּתְגַּלֶּה.

שֵׁבֶט אַחַר שֵׁבֶט

עוֹבֵר תַּחַת שֵׁבֶט הַזְּמַן.

שֵׁמוֹת שֶׁנִּמְנוּ לְאוֹר וּלְסֵדֶר נָכוֹן,

וְכָל אֶחָד נוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ עוֹלָם קָטָן,

חֲלוֹם, כְּאֵב, תִּקְוָה וְרָצוֹן.

לֹא כָּאוֹס בַּמִּדְבָּר,

אֶלָּא מַחֲנֶה מְסֻדָּר,

אֹהָלִים סְבִיב מֶרְכָּז שֶׁל בְּרִית וְאוֹר,

וּמֶסֶר עוֹלֶה מִן הֶעָבָר שֶׁל הַמִּדְבָּר:

שֶׁגַּם בְּלֵב שְׁמָמָה  אֶפְשָׁר לִבְחֹר.

לִרְאוֹת כָּל אָדָם כְּחֵלֶק מִתְּמוּנָה,

לֹא כְּעוֹד מִסְפַּר בַּמַּעֲרֶכֶת קָרָה.

גַּם הַיּוֹם, בְּתוֹךְ רַעַשׁ וּתְמוּנָה,

חֶבְרָה נִבְנֵית מִקֶּשֶׁב וְהַכָּרָה.

וּבֵין דַּפֵּי בַּמִּדְבָּר הָעַתִּיקִים,

מְהַדְהֵד קוֹל בָּרוּר לְיָמֵינוּ אָנוּ:

כְּשֶׁנִּזְכֹּר פָּנִים וְלֹא רַק נְתוּנִים

נִהְיֶה עַם אֶחָד,

וְלֹא רַק הֲמוֹן אֲנָשִׁים.

תודה אהובה יקרה על ציור מרשים המתאר את ניסיון עם ישראל במדבר ושיר עוצמתי הנוגע ומאיר את סיפור יציאת מצרים והמסע במדבר בצורה חיה ומלאת אמונה. הצלחת לשזור בין הפשט של האירועים לבין התחושה הפנימית של עם הנמצא בדרך , בין נס להתמודדות, בין חסד לשממה.

אהבתי במיוחד את המעבר מהגאולה הגדולה אל אתגרי המדבר היומיומיים, הצימאון, השממון והניסיון,  ואת הדרך שבה את מדגישה שההשגחה האלוקית אינה רק ברגעי הנס, אלא גם בליווי השקט והמתמשך של עמוד הענן והאש.

גם השורות על מרים, המים והבגדים מוסיפות עומק אנושי ומחברות את הסיפור ההיסטורי לחיים עצמם – כזיכרון של דאגה מתמדת ופרנסה ניסית בתוך מציאות לא פשוטה.

הסיום על הר סיני, התורה והכניסה לארץ נותן לשיר תחושת תכלית ברורה: לא רק יציאה ממצרים, אלא בניית עם, זהות ודרך חיים של אמונה, אהבה ויראה.

שיר חזק, מסודר וזורם, שמצליח לשלב בין סיפור לאמונה ובין היסטוריה להשראה לימינו.

אני קראתי את הפרק והקשבתי לדברי פרשנים ושיר תגובה כתבתי בהשראה.

שבת מבורכת ושקטה לך ולמשפחתך

שמוליק

אחד המוטיבים המוזרים ביותר.