ואם יבוא יו

כמה קצר-כך קולע ונפלא ומלא תקווה גם בעת קשה. 

אהבתי. 

אודי היקר,
יש בשירך יופי עדין ועוצמה פנימית שנוגעים עמוק בלב. הדימוי של האדמה השוקעת מול הדשא הפורח יוצר מפגש מרגש בין קץ להתחדשות, בין כאב לתקווה. במיוחד נגע בי הביטוי "נְעוּרֵי הַשָּׁבִים" , כמו הבטחה סמויה לכך שהרוח והזיכרון לעולם אינם כבים באמת.
כתיבה פיוטית, נקייה ומלאת אור פנימי.

יום טוב ושקט

שמוליק

מעניין מאוד השיר הזה. ניתן לפרשו במובן האישי פרטי, או בקולקטיבי. 

מענינת נקודת המבט - השקיעה לתוך האדמה משנה את נקודת המבט בנוף.

מעניין