יוצא וחוזר לשכונתי היפה

דני היקר,
שירך מלא אהבה פשוטה ואמיתית למקום שמרגיש בית. אהבתי את הניגוד בין המגדלים הגבוהים והמנוכרים לבין השכונה הירוקה, החמה והחיה שלך, שבה יש מקום לציפורים, לאילנות ולנשימה רגועה. הצלחת להעביר תחושה שכמה שלא נתרחק , הלב תמיד שמח לחזור אל הפינה המוכרת והיפה שלו. שיר נעים, אנושי ומלא געגוע לטבע שבתוך העיר.

יפה כתבת.

יום טוב ושקט

שמוליק

אתה נוסע במונית אל העיר הגדולה אך תמיד חוזר בשמחה לשכונתך הטבולה בירוק.