צמר גפן

צביקה היקר,

זהו שיר מטלטל בכנותו. הדימויים של הפטיש וצמר הגפן נושאים בתוכם זיכרון ילדות ופגיעוּת עמוקה, והמעבר מהם אל תחושת הנטישה והחיפוש אחר העצמי נוגע מאוד. במיוחד ריגשה אותי השורה "אולי לא מאוחר מדי" , ניצוץ קטן של תקווה בתוך חשבון נפש כואב ומפוכח. שיר חזק ומעורר מחשבה.

לילה טוב ושקט

שמוליק

תםסה את מקומו, תפסה מוקד התייחסות של ההורים ניתן הבין מדוע הוא הביע קנאתו. 

מקבל בהשלמה: אמא שלך נכנסת כאשר אתה רוצה להכות את הפגה בפטיש מגן הילדים מבלי שמחבקת אותך ואתה תוהה אם כמו הפטיש נפלת למקום שממנו לא חזרת להיות אתה ואולי לא מאוחר ואין לך טענות. כך גדלת, כך הזדקנת. תודה רבה לך צביקה יקר, יום טוב.

השיר בשפה פשוטה, ישירה מייצר חוויה רגשית ואסתטית חזקה.