פעם מזמן

היית בן 20 ואהבת את ז'אן מורו. בשחור, תמיד בשחור וכשראית אותה אתמול חזרת להיות בן 20 ואתה לא מאמין. לזמן לשכור, להתרפק וזמן לשכוח. תודה רבה לך אודי יקר, לילה טוב.

הזיכרון נותר, צעיר. הלב נותר צעיר. ומותר לשכוח לרגע את שנות העמידה-שדמות אהובה מופיעה לפתע ופותחת את מעיינות הרגש.

אהבתי את שירך? אודי

אודי היקר,

שיר יפהפה ונוסטלגי. אהבתי כיצד מפגש אחד מחזיר בן רגע את הדובר אל גיל עשרים ואל מחוזות הזיכרון והגעגוע. הסיום, בין לזכור, להתרפק ולשכוח, נוגע ומעורר מחשבה.

נהניתי לקרוא.

יום טוב ושקט

שמוליק

המראה שלה החזיר אותך לאחור, אל העבר אל המסתוריות הזו. להתרפק על ימים אחרים שהיו. 

השיר עוסק בנוסטלגיה, בהשפעה של מפגש מחודש על תפיסת הזמן, ובגעגוע לנעורים ולתקופה רומנטית שעברה.

השיר מתאר רגע חולף שבו מראה עיניים פתאומי מצליח "לנצח" את פגעי הזמן ולהחזיר את הדובר עשרות שנים לאחור.

כשאני שוכח בן כמה אני באמת...