כתוב

עצם העובדה שהדברים חרוטים וכתובים על דף הרי זה לקוח מעולם החומר. אך המילים עצמן הן הרוח. כזו היא היצירה למעשה.יפה דרשת. 

אילה יקרה,

שירך נוגע בכוחה המופלא של המילה הכתובה לנצח את מגבלות הזמן. אהבתי את המעבר מן ה"ישנו" אל ה"איננו", ואת הרעיון שהמילים, גם כשהן מתפזרות ברוח, שבות ומתאחדות בזיכרון הקוראים ובשמו של הכותב. הסיום מרגש במיוחד, הוא מזכיר שהיצירה נשארת כעדות לחיים, לקול ולנוכחות, גם לאחר שהאדם עצמו כבר איננו. שיר מהורהר ויפה על זיכרון, יצירה והמשכיות. 

נקווה לימים טובים יותר עם שירים ובלי טילים.

שמוליק

.

שיר מקסים-מקסים, איילה אהובה. 

משאלת הלב של הכוֹתב באשר לגורלו של

הכתוּב. 

תודה רבה-רבה לך על שירך! <לב>

רבקה

---

שיר או סיפור מותיר אחריו סימן כי הייתי חי בעולם ועכשיו הוא רוח. תודה רבה לך איילה היקרה, יום טוב.

יותר ממכירת הספר, חשוב שיהיה בסםרייה הלאומית עותק שלו.