פוסע ברחובות

צביקה היקר,

זהו שיר כן ונוקב שמביט פנימה בלי הנחות ובלי מסכות. הדמות שאתה מצייר נעה בין הרצון להיראות בטוחה וחזקה לבין הפחד והפגיעוּת המסתתרים מתחת לפני השטח. במיוחד מרגשת התמונה של האדם המנסה להגביה את קומתו מול העולם, בעוד רגליו כבר נכונות לבריחה. הסיום חד ועוצמתי, וממחיש תחושת איום ובדידות מול חברה שיפוטית. שיר מעורר מחשבה על המאבק האנושי בין הצורך בשייכות לבין החשש מחשיפה.

נקווה לימים טובים יותר

שמוליק

הלוזר פוסע ברחובות, מנסה לרמות אפילו אותך, אתה מעמיד פנים שאתה נבון ורגליו נכונות לנוס למאורתו. אתה מגלה בו את החשש , את הבריחה מציבור הרהוטים ומן הבריות הנעות סביב, המוכנות לטרוף גם באור יום. תודה רבה לך צביקה יקר, ערב טוב.

.

מבט ביקורתי רָציונָלי מאוד על דמות פוסעת

- עוד מהמילה הראשונה: הלוזר. 

אני יכולה להבין את המבט כפי שהדוֹבר

מתאר אותו. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---