מַחְלֹקֶת בַּמִּדְבָּר/ מאת: אהובה קליין (c)

מרים המיוחדת והיקרה נפטרה אך איש אינו מזיל דמעה. משהו קרה לעם הזה ומטלטל את האחים המנהיגים-משה ואהרון. 

תודה, מקרב לב- לתגובתך המחכימה.

 תבורכי עם כל יקירייך בשבוע טוב ומבורך- הרבה נחת ובריאות. אמן ואמן.

אשמח לקבל ממך שיר לדף הבית אנא שלחי לי אותו למייל.

באהבה רבה,

גלי 

תודה לבקשתך, אינני בטוחה שאספיק- כי אני מאד,, מאד עסוקה בהפצת התנ"ך לעם ישראל.  מתוך דאגה ואהבה לכל  העם שלנו.

 אני מאמינה כי כל המצב שנוצר בתוך העם היקר והאהוב שלנו- נובע מההתרחקות מספר התנ"ך: הכולל: "תורה, נביאים, כתובים"

 הרי לעם ישראל יש שליחות אלוקית להאיר לכול העולם-הכוונה לכול  אומות העולם-

 כנאמר:

 וְעַתָּה, אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת־בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל־הָעַמִּים, כִּי־לִי כָּל־הָאָרֶץ.   וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[שמות י"ט, ה'- ו'] התורה- מאירה כדוגמת המנורה במקדש- לכל העולם.

.  

למה הדבר דומה?  לאדם שיש ברשותו מנורה יפה ענקית ומרשימה-- המסוגלת להיות דלוקה יומם וליל- להאיר את ביתו ואף את כל הסביבה  הקרובה והרחוקה- אך הוא מעדיף להניח את המנורה בקרן זוית- כמו שכתוב [בגמרא]:

תורה מה תהֵא עליה? הרי כּרוּכה וּמוּנַחַת בקרן זווית (קידושין סו.)

וכבר ניבא על כך ירמיהו הנביא לפני שנים:

"כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר ׀ מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם"׃ [ירמיהו פרק: בי, י"ג],

 מה את חושבת  על זה?

 מברכת אותך ואת כל יקירייך בכל הטוב שבעולם.

 את פשוט אישה - יקרה ,נהדרת וזה רק חלק  קטן מהשבחים שאת ראויה להם.

 באהבה רבה 

 בשורות טובות.

אהובה.

מבטא תחושות קשות בעקבות מריבה, כעס ומדון: החום גובר בלב המדבר, רוח עדת ישראל, לא מוצאים את הבאר. לפתע מרים נפטרה. כאילו לא קרה דבר, פתאום הדממה פסקה, מהעדה נשמעה זעקה, מריבה כעס ומדון כנגד משה ואהרון פורצת, חיש מעלימה כל אהבה, מוחקת כל חלקה טובה, מגבירה כוח המשיכה. שוברים את משה ואהרון, אל פתח אוהל מועד באים שניהם, על פניהם נופלים. תודה רבה לך אהובה היקרה, שבת טובה.

תודה , מקרב לב - לתגובתך היפה - המרגשת והמרוממת.

 מברכת אותך: בשבוע טוב ויצירתי-ותמשיך לשורר לנו את שירך היפים- הנובעים  מתוך כישרון הכתיבה האלוקי , שלך. תמיד נהנית לקרוא את כתיבתך הנהדרת.

בשורות טובות

 אמן ואמן.

מִן הַסֶּלַע אֶל הַלֵּב/ ש. כֹּהֵן

מִרְיָם הָלְכָה לְדַרְכָּהּ

וְהָעָם נוֹתַר כּוֹאֵב.

הַמִּדְבָּר הָיָה יָבֵשׁ

וְכָךְ גַם הַלֵּב.

הַצָּמָא לְמַיִם

הִתְעָרֵב בַּצָּמָא לְתִקְוָה,

וְכָל הַמַּחֲנֶה חִפֵּשׂ נֶחָמָה.

אָמַר ה' לְמֹשֶׁה:

דַּבֵּר אֶל הַסֶּלַע,

כִּי יֵשׁ כּוֹחַ גָּדוֹל

בְּמִלָּה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת בְּשֶׁקֶט.

אַךְ מֹשֶׁה, מֵרֹב עֹמֶס וּמַכְאוֹב,

הִכָּה אֶת הַסֶּלַע

וְלֹא דִּבֵּר אֵלָיו בְּאַהֲבָה.

גַּם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁל יָמֵינוּ

הַצָּמָא גָּדוֹל,

צָמָא לְבִטָּחוֹן, לְאַחְדוּת

וּלְמָחָר טוֹב יוֹתֵר.

לְעִתִּים הַכַּעַס מְדַבֵּר

בִּמְקוֹם הַלֵּב,

וְהַמִּלִּים הַקָּשׁוֹת

מַרְחִיקוֹת לֵב מִלֵּב.

אַהֲרֹן נִפְרָד מִן הָעוֹלָם

וְהַלַּפִּיד עוֹבֵר,

כִּי כָּל דּוֹר מוֹרִישׁ

אֶת דַּרְכּוֹ לַבָּא אַחֲרָיו.

הַשְּׁאֵלָה הִיא

אֵיזוֹ מוֹרֶשֶׁת נַשְׁאִיר:

שִׂנְאָה וּפִלּוּג

אוֹ אַחְוָה וְאַחֲרָיוּת.

וּמִפֶּרֶק כּ' עוֹלֶה

קוֹל בָּרוּר עַד הַיּוֹם:

לִפְנֵי שֶׁמַּכִּים 

צָרִיךְ לְדַבֵּר,

לִפְנֵי שֶׁמִּתְפַּלְּגִים

צָרִיךְ  לְהַקְשִׁיב,

וְלִפְנֵי שֶׁמְּאַבְּדִים תִּקְוָה 

צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁגם מִן הַסֶּלַע

יוֹצְאִים מַּיִם חַיִּים.

אהובה יקרה,

בשירך הצלחת להאיר נקודה מרתקת בפרשת חוקת , המעבר החד מן האבל על מרים אל המריבה והכעס של העם. בכישרון וברגישות את מציגה כיצד מחלוקת וסערת רגשות עלולות להשכיח הכרת טובה וזיכרון של מי שפעלו למען הכלל. השפה הקצבית והחריזה המדויקת מעניקות עוצמה למסר, והרלוונטיות שלו לימינו בולטת במיוחד. שיר מעורר מחשבה ורגש. 

גם הציור שציירת שבו משה ואהרון  נופלים על פניהם מעצים את השיר

אני קראתי את הפרק והקשבתי לדברי פרשנים ושיר תגובה כתבתי בהשראה

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

תודה, מקרב לב- לתגובתך הנהדרת והנעלה- כדרכך בקודש-לשיר ולציור שלי.

 אשר לשיר ששוררת- כולו- שיר  ערכי ובהחלט יכול לשמש חומר לימודי לכל קורא- המעוניין להרחיב את ידעותיו בתחום התנ"ך.

 ניכר היטב ששוררת מתוך לימוד מעמיק את פרשת השבוע.כל הכבוד.

 כל  מילותיך משדרות- מסר חיוני לדור שלנו,ובמיוחד אהבתי את החלק הסופי של השיר- המביע  את המסקנה -העכשווית המחכימה לכל עם ישראל:

"אֵיזוֹ מוֹרֶשֶׁת נַשְׁאִיר:

שִׂנְאָה וּפִלּוּג

אוֹ אַחְוָה וְאַחֲרָיוּת.

וּמִפֶּרֶק כּ' עוֹלֶה

קוֹל בָּרוּר עַד הַיּוֹם:

לִפְנֵי שֶׁמַּכִּים 

צָרִיךְ לְדַבֵּר,

לִפְנֵי שֶׁמִּתְפַּלְּגִים

צָרִיךְ  לְהַקְשִׁיב,

וְלִפְנֵי שֶׁמְּאַבְּדִים תִּקְוָה "

 וכמה חשוב באמת הדיבור- כי בעזרתו אפשר לבנות עולם מואר-  של אהבת חינם- אחדות ופיוס והדיבור הוא גם תפילה-  לבורא עולם- ואלוקים מצפה לתפילות שלנו, אך כועס על מחלוקת ושנאת חינם.

 ראיתי פירוש מעניין ויפה המבאר:

כי ה' אמר למשה לקחת איתו את המטה- והשאלה היא: אם מראש הוטל על משה לדבר אל הסלע- לשם מה היה צורך במטה?

 והתשובה היא:

 ה' אמר למשה: נסה לדבר אל  הסלע- אם  עדת ישראל- שרויים באמונה   חזקה בה'- אזי התפילה אל הסלע  תועיל- ומהסלע יצאו מים. כי אחרי ארבעים שנה במדבר עם הרבה ניסים-  -עדת ישראל- היו צריכים להיות חזקים באמונה בה' והיו ראויים לנס שהוא מעל הטבע! להוציא מים מהסלע על ידי דיבור:אך אם הם קטני אמונה בה' - הדיבור לא יעזור ,אלא יש צורך בהכאת הסלע, אך  מה שקרה- משה כעס על העם  כמו שכתוב:

"וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם"?.[במדבר כ', י]  משה ציפה לתשובת העם- שיענו כי מאמינים בה' שיש בכוחו להוציא מים מהסלע- אבל היות ומשה כעס עליהם - לא השיבו לו על השאלה- ולכן חשב שהם אינם מאמינים- על כן היכה על הסלע.

וכמה המילים הבאות -, שלך עוצמתיות! נהדר!

"צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁגם מִן הַסֶּלַע

יוֹצְאִים מַּיִם חַיִּים".

 יישר כוח  הן על הכתיבה המשובחת והציור הנפלא  בהרמוניה הצבעונית- המשמש מדרש תמונה לנושא המדובר בפרשה.

תמשיך-בע"ה-  לעשות חיל בשירך הנהדרים, שבוע  טוב ומבורך- עם בשורות טובות

 לך ולכל יקירך.

בברכה

 אהובה.

תודה אהובה יקרה על תגובתך המפרגנת והמלמדת לשיר התגובה שלי.

אכן השיר "מן הסלע אל הלב" נשען על אירועי פרק כ' בספר במדבר: מות מרים, מחסור המים, הכאת הסלע בידי משה ומות אהרן. השיר מחבר בין סיפור המקרא לבין המציאות הישראלית של ימינו, ומציג את הצמא הפיזי למים כסמל לצמא רוחני לביטחון, לאחדות, לתקווה ולנחמה. דרך דמותו של משה, שנכנע לכעס במקום לבחור בדיבור, השיר מדגיש את כוחן של מילים ואת האחריות המוטלת על מנהיגים ועל כל אדם.

הקשבה, דיבור מכבד ואחווה חזקים יותר מכעס, אלימות ופילוג. לפני שמגיבים בכוח או נכנעים למחלוקת, יש לבחור בדיאלוג ובהבנה. השיר מזכיר שגם ברגעים של משבר וצמא גדול, ניתן למצוא תקווה וחיים חדשים , כשם שמים חיים יצאו מן הסלע, כך גם מתוך מציאות קשה יכולה לצמוח אחדות ותקווה.

יום טוב ושקט

שמוליק

כמה  נכונים ומחכימים דבריך. יישר כוח.

 בשורות טובות.

 בברכה

 אהובה.

אהובה אהובה

פירוש הפרשה לפי הרב -אהוד ברזילי

---------------------------------------------

חוקת התורה זה סוד חומש במדבר, המשבר

של הדרך שמזעזע את כל חיי החברה, חושף

בחיי הפרט יכולת לטהר את החולשה והמוות

לגלות חיים.

אהובה אהובה

כמה יפה את מתאר את בני ישראל ההולכים במדבר

צמאים למים ואלוקים אומר למשה לדבר לסלע,אך משה מפר

את דברי האלוקים מכאב ועומס ומכה בסלע במקום לדבר אליו.

מוסר ההשכל הניתן כאן הוא הצורך להקשיב חפהי שמאבדים

את התקווה.

תודה רבה אהובה יקרה ואהובה על דבריך-על הציור המקסים

המצורף וכמובן אוהבים אותך כל משפחת מעטו ומוסרים לך חיבוק גדול

אגב מצטערת שלא הגבתי לאחרונה בגלל עניני בריאות

ולכן מאחלת שפע בריאות לכולנו ושבת מבורכת -כמובן

באהבה היישר מליבי אליך

ממני מרים

תודה רבה, מקרב לב-  לתגובתך הנהדרת ויישר כוח גדול על  הפירוש היפה והחכם של הרב אהוד ברזיל - 

אהבתי מאד.

דבריו-דברי חכמה-  עוצמתיים-ומחכימים- מעשירים ומתוקים - מדבש ונופת צופים.

 כי "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי"

 כדברי דוד המלךבספר תהלים:

תהילים (קי"ט, צ"ט),

 מברכת אותך-  מרים היקרה ואת כל יקירייך בהרבה בריאות  שמחה ונחת.

ויהי רצון שימלא ה' את כל משאלות ליבך  לטובה.

אמן ואמן

 ושולחת חיבוקים אוהבים לכפיר וחנה המתוקים היקרים.

נמשיך להתפלל על כל עם ישראל- כדי קודם יהיה שלום בתוך העם שלנו, שנזכה לאחדות העם ואהבת חינם.

 שבוע טוב ומבורך במיטב הברכות והישועות

 באהבה רבה,רבה.

ממני  אלייך

 אהובה

אהובה אהובה

תגובתך ריגשה אותי עד דמע

כל כך נגעת בליבי בדברייך הטובין

ובברכותיך-כל הל ברכותיך יחולו גם עליך

ועל מדפחתך ניקרה

אוהבת אותך מאוד כולל כל משפחת מעטו-ושוב-המון המון אהבה

מכל הלב

ממני מרים

אני שמחה שחזרת ל"דרך המילים"  הכל הדדי בינינו:

"כמים הפנים לפנים - כן לב האדם לאדם" דברי שלמה המלך.

 בשורות טובות

ורק טוב ועוד יותר טוב.

אמן ואמן.

בברכה

ובאהבה רבה

 אהובה.

תודה מכל הלב.

 בברכה

 ואהבה רבה

 אהובה.

אם יש משהו שמאפיין את הישראלי המקראי והישראלי המודרני זה היעדר תפישת עתיד, קוטריות, מריבה ומדון ללא סוף.

תודה, מקרב לב - לתגובתך  הנכונה והעוצמתית., הרי חוסר סבלנות אל הזולת- הם - אם כל חטאת. על כך מדבר הרמב"ן באיגרת המפורסמת שלו - לבנו הנמצא מרוחק מהבית  וכותב לו:

 להלן קטע קצר מהמכתב:

"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.

תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ". וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה".
וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'".
וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ....."

 את האיגרת הזאת אנחנו קוראים ליד השולחן בסעודת שבת.

אני החלטתי- כי הדבר חשוב שישמע לכל בני הבית.

יישר כוח על דבריך.

 שבוע טוב ומבורך

 ובשורות טובות.