פה מלוכלך

אתה נמשך לקסם של קללותיה וזה עבורך אמיתי עד שתכבוד העדר גבריותך. תודה רבה לך צביקה יקר, ערב טוב ושבת טובה.

נזמי זהב, העדר גבריותי

עכשיו לא נותר לי אלא להרהר מי היא אותה נמענת

.

מצד הדוֹבר המתבונן ומתרשם, הופעתה

ודיבורה אומרות כן-ו-לא-ו-לא-ו-כן. 

הדוֹבר מולהּ - אה, הדוֹבר.

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

צביקה היקר,

שיר נועז, חד ומעורר מחשבה, המיטיב לתאר את המתח שבין מראה חיצוני, לשון בוטה ומשיכה אנושית שאינה תמיד נשמעת להיגיון. הצלחת להעביר בכמה דימויים חזקים את המורכבות של הלב האנושי ואת כוחו המבלבל של הקסם. אהבתי במיוחד את הסיום, שמותיר את הקורא עם שאלות ולא עם תשובות. תודה על שיר מקורי ומטלטל.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אתה אוהב את השפה הבוטה שלה שיש בה ישירות ואמת מבחינתך.