חוט זהב

יפה ומרגש: הימים זורמים כנהר בלתי נדלה, המשפחה היא חוט זהב השזור בתוך הזמן, מקשרת בין סיפורים שנאמרו ואלו שעוד יסופרו מעיניך עד ליד הקטנה המחזיקה בידיך החמות ואת מבקשת שאור היום יוכל להצית בך געגוע מתוך שנשכח. תודה רבה לך מרים היקרה, שבוע טוב.

והוא יעבור הלאה עד סוף הדורות, אבל מגע יד נכד קטן, חיוך נכדה אהובה - הכל מתפרק לרסיסי זוהר.

השיר מדבר על המשכיות הדורות והקשר המשפחתי לאורך ציר הזמן. הוא מציג את המשפחה כ"חוט זהב" המחבר בין העבר, ההווה והעתיד (בין סבים לנכדים), תוך העברת מסורת ואהבה כמו פתיל אור שעובר מנר לנר.
תודה וחיבוק 

מרים יקרה,
שירך עדין ומלא אור פנימי. הדימוי של המשפחה כ"חוט זהב" השזור בזמן הוא יפהפה וממחיש כיצד אהבה, זיכרונות ודורות משתלבים לרקמה אחת. במיוחד מרגש המעבר מהנכדים אל היד הקטנה האוחזת בידך , רגע פשוט שמכיל עולם שלם של המשכיות, חום ותקווה. גם השאלה המסיימת מהדהדת זמן רב לאחר הקריאה ומעניקה לשיר עומק ורגש. יפה ומרגש כתבת. גם הציור של אליחי מרשים.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

נהניתי משירך המרגש -  כיצד את מתארת את  מהלך  הזמן כנהר זורם- ויש גם רמז לשמך היפה בדמוי הזה- כי הרי מרים-  כוללת בתוכה גם ים-  מים, כשמה של מרים המקראית שהיה לה לב רחב ומסירות נפש ששמרה על אחיה הקטן משה- ממרחקים- כדי שהמצרים לא יגלו אותו- היא דאגה למשפחה- ובזכותה לעם ישראל היה באר מים במדבר לאורך חייה- וגם את מדגישה את ערך המשפחה כחוט זהב בתוך הזמן  הזורם- הזמן שהיה והזמן שיהיה.

גם היד הקטנה ריגשה אותי מאד והשאלה שאת שואלת בסוף השיר המשובח הזה מעוררת  את סקרנות הקורא.

 אכןו כתיבה- לעילא ולעילא.

 אהבתי מאד -גם את היצירה  המהממת של אליחי. מתברר שכל הכישרון נישאר במשפחה היקרה

 מסרי לו ממני: יישר כוח גדול על יצירותיו המקסימים.

מברכת אותך ואת כל יקירייך כולל את הנכדים המתוקים

 ברכות וישועות עד בלי די

 באהבה רבה

 רבה

 אהובה

מרים אהובה

**************

טיילתי לאורך שירתך המוארת

 מצאתי בה רוך

אהבה ומשפחתיות.

אור היום תמיד יבער 

כמו אש התמיד ...

אור היום בהחלט יכול לגעת בך

להצית בך געגוע עמוק שנשכח

מושלם השיר מרים אהובה

בדיוק כמוך :

הציור של אליחי משכנע ביופיו

וביחד, תפאורה מושלמת לשירתך .

מברכת לשבוע אור ובשורה

באהבה

אחותך תמיד עליזה.

אכן מרים יקרה, כזו היא המשפחה 

חוט זהב שזור ויוצר תכשיט נפלא,

שמעטר את חיינו.

ידו הקטנה של נכד אחוזה בידך והחיבור הזה מעביר חום ואושר בין הידיים.

וממלא את הלב.

זכית מרים יקרה, 

זכית בחוט הזהב הנפלא הזה שהוא המשפחה.

יד קטנטנה אוחזת ביד קמוטה משהו. דור אחרי דור, העברת לפיד האור. חוט זהב משכת בין הדורות.