סיפורים מהגזוסטרה / 1 / בלי ניקוד /

רבקה יקרה,

נהניתי מאוד מהשיר. בהומור דק, בשפה מקורית ובקצב תיאטרלי הצלחת להפוך רגע יומיומי ופשוט לסיפור אנושי מלא קסם. הסיום, שבו כולם מצטרפים במקהלה של "למי, למי, למי", משאיר חיוך וגם מחשבה על כמה קל לנו לבנות סיפורים ודמיונות סביב מה שאנו רואים מרחוק. כתיבה שנונה, חכמה ומענגת לקריאה.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

על אהבתה של תרזה די-מון.

יתרה מכך, השיר/הסיפור/הפרוזה השירית מצליח להפוך סיטואצייה טרגית, ימיביינמית, זרה לישראליות לנוכחת, אמיתית לגמרי, והכל באוטובוס עם שניים ממושקפים.

רבקתי היקרה, העלית זיכרון של שיר ישן ומקסים

יונה עטרי ויוסי בנאי...

"מרפסת מול מרפסת אל בוקר טוב פורצת
שלום וד"ש פורשת זו עיר של מרפסות..."

פעם זה היה בלקון אחר כך גזוזטרה ואז זה הפך למרפסת ואז...

סגרו את המרפסות ולא היו יותר פגישות של שלום וחיוך עם השכן מהבית ממול.

הסיפור שלך רבקתי, על פגישת מרפסות על ספסל באוטובוס, מקסים.

תודה על החיוך שהבאת אלי.

את פוגשת ביום ג', יום הקניות שלך, בעת המתנת לאוטובוס במושב ומזהה את הגבר והאישה שנפגשים. הם נלהבים מהמפגש ביניהם. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ושבוע טוב ומיטיב.

לרגע קפצתי לביקור באיטליה לגזוזטרה המפורסמת ביותר בעולם, ומשם קפצתי אל ארץ ישרואל לאהבה בתחילתה. וברקע שירת המקהלה המעודדת אהבה שלא תסתיים בטרגדיה חלילה. 

השיר מתאר אי-הבנה קומית בין שכנים בבניינים ממול, המפתחים פנטזיות רומנטיות זה על זו מבלי לראות בבירור אחד את השנייה עקב קוצר ראייה. יש כאן חשיפת האמת המביכה בתחנת האוטובוס, כאשר האישה מזהה בטעות גבר צעיר ויפה בתור השכן המבוגר לו חיכתה.
כתיבה לעילא - ערב מחבק