סיפורים מהגזוסטרה / 1 / בלי ניקוד /

.

סיפורים מהגזוּסטרה / 1 / בלי ניקוד / ©רבקה ירון

*

מהבלקוֹן תגיד, מהבלקון, לא, מהגזוּסטרה, אַל תחשבו שזה

רומיאו ויוליה, זה לא, קודם כול, כי שניהם ניצבו באותו גובה,

בניין מול בניין, הכביש ביניהם, ושנית, כי אלה היו פנטזיות, הרי

גם הוא וגם היא קצרי ראייה אבל גנדרנים, לא מרכיבים משקפיים ב

הזדמנויות מסוימות, בסדר, נו, אז אתמול, יום שלישי, יום הקניות שלי ב

שוּק, חיכיתי לאוטובוס בתחנה, המושב היה מלא, עמדתי, וזיהיתי את שניה

ם יושבים ממושקפים, הוא בודק את הסביבה, היא בודקת את הסביבה, גבר

צעיר ויפה-מַזֶּיְּפֵה-רֶצַח-עובר ועושה לה שלום ביד ובחיוך, היא מחייכת א

ליו, האישה שיושבת לידה, חברה, כנראה, שואלת אותה מי הוא, והי

א עונה בגאווה, השכן בבניין ממול, כל ערב אנחנו מתראים, הי

יתם צריכים לראות את הפרצוף של הממושקף, אתמול ב

ערב אני ואשתי ראינו אותה עומדת בגזוּסטרה של

הּ ו-עכשיו-כו-לם-במקהלה-וּמְחַכָּה-וּמְצַפָּה-

לְמִי-לְמִי-

לְמִי-

.