סיפורים מהגזוזטרה / בלי ניקוד / 2 / 3 / 4 /

על אותה מרפסת.

רק רציתי לדעת, מי הרים יד על מי? הממושקף - אלברט - על הממושקפת עדינה?

ובטח מצא חן בעיניי חוסר התיאון בין הבעל העצלן שברח לפנינה לבין החרמן שבא והלך לו.

האווירה הירושלמית עולה, קצת מזכירה לי באופיה את האפוס הגדול "היכל הכלים השבורים" של דוד שחר.

מודה - סיפור כתוב כך, מעורר מחשבות רבות - מטאפואטיות במובהק.

.

זה סיפור על פנינה שנולדה בפלשתינה ... 

<חיוך>

רבקה

---

רבקה יקרה,

בדרך מקורית ומסקרנת את בונה את "סיפורי הגזוזטרה". נדמה שהגזוזטרה אינה רק מרפסת, אלא במה קטנה שעליה חולפים חיים שלמים: אהבות, נטישות, זיכרונות, שמות שמתחלפים וסודות שנלחשים בין שכנים.

מרגש  המעבר החד בין הומור דק לעצב עמוק. מאחורי האבטיח, הגזוז והשיחות היומיומיות מסתתרת היסטוריה משפחתית כואבת, ואת מצליחה לרמוז עליה מבלי להכביד. גם המשחק בשפה, בשבירת השורות ובקצב הדיבור, מעניק תחושה שאנחנו ממש שומעים את הדמויות מדברות לנגד עינינו.

זו כתיבה שמצליחה להפוך את היומיומי לספרות, ואת המרפסת הפשוטה לחלון אל נפש האדם. מחכה לפרקים הבאים.

לילה טוב ושקט

שמוליק

סיפורים מהגזוזטרה / 2

השיר מציג את רקע המשפחה של עדינה הממושקפת ואת סבתה פנינה, שחיה איתה. מתואר זיכרון מעברה של הסבתא בשכונת שוק הבוכרים, שבו סבה של עדינה (בעלה העצלן של פנינה שנעלם בהמשך) הרים עליה יד במהלך מריבה קולנית, וסבא אחר מיהר להפריד ביניהם.

סיפורים מהגזוזטרה / 3

השיר מתאר מפגש לילי בין הדובר ליהודה "הממושקף", שכולם בשכונה מכנים אותו "אלברט". הדובר מזמין אותו מהמרפסת לבירה קרה, ויהודה מסביר לו את מקור הכינוי ומאשר שעדינה אכן פנויה לקשר.

סיפורים מהגזוזטרה / 4

השיר חושף את סיפור לידתה הנשכח של עדינה. מתברר שאמה של עדינה נכנסה להיריון מגבר ש"נעלם" או ברח דרך הגזוזטרה, ולאחר הלידה ברחה האם לאמריקה והשאירה את עדינה הקטנה לגידולה של הסבתא, פנינה.

שלושיר נפלאים ונהדרים  - ערב נעים

ורק תגדילי את האותיות קצת  - חיוך

.

העליתי פוסט-המשך עם גופן גדול יותר.

כשיהיה לך זמן, אם תרצי. 

עוד לא אמרת-כתבת לי מתי אתם יוצאים

לחופשה. <תלונות יש לי ...> 

המשך ערב נעים ומיטיב, יקירתי. <לב>

רבקה

---

למרות שגזוזרה לא הייתה לך, את יודעת להתבונן בבני אדם לעומק. סיפורה של עדינה בא לידי ביטוי בכל פעם מנקודת ראות שונה ומעניינת.  

הרבה זיעה זה הרבה לחות. בתל אביב. וגם לא באילת. אז מה הפשט?

הראשון: תחושות קשות ולא נעימות בבית של פנינה ואת לא שואלת למה. לא נכנסת לזה.

השני: יהודה מגיע בלילה ואת תוהה למה קוראים לו אלברט כאשר שמו יהודה.

השלישי: זועק: אמא של עדינה ברחה לאמריקה. סיפור לא פשוט. הגבר שעיבר אותה הלך לאיבוד ברח דרך הגזוז.

איזה מזל שאין לי גזוזטרה גם לא בלקון

אז אי אפשר לכתוב על סבתא נורית, שנולדה בפלשתינה.

אבל, קראתי רבקתי את הסיפור שלך על המראה שמתגלה במרפסת

של הבית ממול, ועל הדמויות המאכלסות אותו. הילדה עדינה שננטשה אצל סבתא

ואת הגברים שהצלטרפו לתמונה, ו...

ונזכרתי בילדותי ובבגרותי, בגזוזטרה שהייתה לנו,

כזו עם מרקיזה להגנה מפני השמש.

ממול היו עוד גזוזטראות כאלה

וקראות וסיפורים זרמו ביניהן, ואני כילדה

ליקטתי אותם. 

וגם סיפורי אהבה התנהלו שם. 

מרפסת מול מרפסת... שלום וד"ש פורשת...

סליחה רבקתי היקרה, סליחה שסטיתי מסיפורך

וגלשתי למרפסות שהיו לי בילדותי

ושכחתי את עדינה ואת אלברט שלך.

את סולחת לי, נכון. 

.

חופשי-חופשי, נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה.

חיבוק אוהב, גם קליל [בחום הזה ...] <לב>

רבקה

---