סיפורים מהגזוזטרה / 7 / 8 / 9 [סוף] / בלי ניקוד /

זה נקרא לי כמו טיזר לשיר הבא.

ובינתיים אתמקד בזה, במשקפיים הנדרשים כדי לקרוא מעבר לבית הקפה הלא חוקי, לחוש את המתח המיני שבאוויר והסקס המרחף ממעל. כל זה במבט על, אולי ממעוף הקונדור? 

רבקה יקרה,
איזו סדרה מקורית ומלאת קסם. הצלחת להפוך שיחת שכונה פשוטה למארג חי של הומור, סקרנות ודמויות שנחרתות בלב. אהבתי במיוחד את הקצב, את המשחק עם הציפיות ואת הדרך שבה כל פרק מוסיף עוד שכבה לסיפור ומשאיר אותנו מחכים להמשך. וכעת, אחרי הסיום המסקרן הזה, אין ספק שגם אני רוצה לשמוע מה עלה בגורלו של הקונדור...

יום טוב ושקט

שמוליק

סיפורים מהגזוזטרה / 7

השיר עוסק במציצנות וברכלנות שכונתית. השימוש במילים קטועות בסופי השורות (כמו "לָ/כֶם", "יָ/שַׁבְנוּ") מחקה את המקצב של דיבור קטוע, לחישות והעברת שמועות סודיות. בית הקפה הבלתי חוקי משמש כזירה המושלמת למפגש חברתי אינטימי שבו כולם בוחנים את כולם.

סיפורים מהגזוזטרה / 8

שיר זה מפרק את הדרמה של השיר הקודם ומציג את הפער בין השמועה למציאות. הוא בנוי כדו-שיח חצי קטוע עם מאזין דמיוני ("'תָּה צודק", "כן 'ני מסכים אתךָ"). יש כאן אירוניה רומנטית: דווקא בסופרמרקט היומיומי מתרחש החיבור האמיתי, והמרפסות המנוגדות מדגישות את הקרבה הפיזית לעומת המרחק הראשוני ביניהם.

סיפורים מהגזוזטרה / 9

השיר מעביר את המיקוד מהרכילות הכללית אל הרהור פילוסופי-אישי על מקריות וגורל. הטון הופך מבדח פחות ואינטימי יותר. הדובר מבין שטעויות, קוצר ראייה וחוסר הבנה ("טעות בזיהוי") הם לפעמים בדיוק הדברים שמאפשרים לאהבה ולמערכות יחסים להתחיל ולהתקיים.

מחכה לעוד ועוד ועוד - חגמישי מחבק וסופש נפלא

ראשון: ציון מודיע לקהל לקוחותיו כי הוא פותח בית קפה בלתי חוקי. יש בנו שם, הממושקפת בלי משקפיים, הממושקף נכנס בלי משקפיים  מבלי שידעתם עדיין שהוא עיוור ואת נלהבת. איזה יפה הוא ושואלת איך נודע לו לזה החדש עליו.

השני: לא יעלה על הדעת ללכת לסופר בלי משקפיים, הוא ראה את הגזרה שלה, היא ראתה את הרמה שהוא יפה כמו שסבתא שלה אמרה לה ואת אומרת שהוא צודק ומה עם הבית קפה הלא חוקי. ויש דיבורים על ניחושים מצד הממושקף בתור.

השלישי: הממושקף לא מבין מה בדיוק לא היה לו אומץ לשאול אותם כשהיית אצלו והשכנה שלך אומרת שתחשוב וכשהוא חושב על הממשוקף אילו היה במקומו, אולי אשתו לפני שהייתה אשתו הייתה טועה טענות כזו בזיהוי.

נ.ב. : את שואלת אם שמענו על הקונדור שטעה בקילומטראז ואת תשאלי שכנתך אם היא מרשה לך לספר לנו.

תודה רבה לך רבקה יקרה, המשך יום טוב ומיטיב.

מתאר שלם של חיים

צריך לקרוא שוב....

סיפורך רבקתי הזכיר לי פיתגם צרפתי, שאמא שלי נהגה לצטט לי, שבתרגום חופשי הוא אומר -

בשביל להיות יפה צריך לסבול.

אז אלברט הפרופסור בא לבית הקפה הבלתי חוקי שהוקם בשכונה בלי משקפיו,

וזה כדי שירראו כמה יפה הוא.

עדינה באה בלי משקפיים, בהשפעת סבתא פנינה, שיראו אותה, באמת יראו.

אבל היא עדיין חוששת מקשר עם גברים. 

אבל בתוך כל ההמולה של בית הקפה, ומול עיניים סקרניות מכל עבר קשה ליצור קשרים. 

למרות שהסקס נמצא שם באוירת המקום.

קשר נוצר בסופר השכונתי, שם מול מדף הגבינות ועם משקפיים, שם פתאום רואים...

אם נוצר קשר בין השניים, שם בסופר

ואם באמת נוצר שם קשר, צריך לשאול את השכנה שיודעת הכל.

או את הקונדור, שאת הכל הוא רואה ממעופו.

סדרה יפהפיה

.

היא, הממושקפת, טעתה בזיהוי.

בפרק הראשון, בתחנת האוטובוס, ...

תודה רבה על המחמאה, אריק. <לב>

רבקה

---