שיר השבוע - גחלת הזמן בלב השממה

מרים יקרה,

שירך הוא מסע מרגש מן האפר אל האור. מתוך השתיקה והכאב את טווה במילים עדינות סיפור של אמונה בכוח הרוח האנושית לקום ולהמשיך. הדימויים העשירים והלשון הפיוטית מעניקים לכל בית עומק ויופי, ובמיוחד מרגש הסיום : "בשְׁתִיקָתִי בָּרָאתִי עוֹלָם חָדָשׁ", משפט שמבטא כיצד גם השקט יכול להיות כוח יוצר ומרפא. תודה על שיר שמזכיר כי גם בלב השממה נשמרת תמיד גחלת קטנה של תקווה, הממתינה לשוב ולהאיר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

מתות השממה אשר בלב, הכאב הגדול הבאת לליבך תקומה. כך בשקט. במעין מדיטציה עמוקה שכזו. מיוחד כל כך השיר הזה. 

יפה ומרגש, צמיחה: תחושות קשות אפפו אותך בשתיקתך אבל את מצליחה להתעשת, בוראת עולם חדש. תודה רבה לך מרים היקרה, שתדעי רק ימים טובים. שבת טובה.