רוּבֶּן הַצַּיָּד

אריק היקר,

הצלחת לצייר בארבעה הייקו-ים דרמה שלמה: יופי פראי לצד אכזריותו הבלתי נמנעת של הטבע. המעבר משלושה לשניים נאמר באיפוק, ודווקא השתיקה שבסיום מהדהדת יותר מכל תיאור מפורש. אהבתי במיוחד את הניגוד בין כתמי הזהב, הצבעים והיופי לבין ציפצופי הפחד והדם , כתיבה מדויקת, חזקה ומעוררת מחשבה.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

.

וואו. וואו. 

1. תמונת-צילום של שקט ושלווה משפחתיים על בד עץ ירוק - ל-ב-עיני צייד, רובן = ראו-בן: או אדם או חתול. 

2. תיאור אוהד ונלהב של- של רוצח? 

3. בקן, השקט הופך לפניקה, לבהלה, תוך תיאור ציורי רגיש של הציפורים. 

4. השניים שנותרו אחרי הקרב ... 

פוטוגני - בוודאי.

תודה על הקושי, אריק. <לב>

רבקה

---

בתוך הפסטורליה

בום

ודם

הפסטורליה והיופי של הטבע עומדים בניגוד גמור למעשה הציד. החל מההמתנה הסבלנית לשעת הכושר, ועד למימוש זממו. צפצופי הפחד הגיעו לאוזניי.

ו... אוי, למה הפך הזנב המפואר. 

שיר נהדר שוררת -

למרות שהוא קצר-  עוצמת הכתיבה  מרשימה מאד- ונובעת

  מכישרון רב- מתנת אלוקים.

 שבוע טוב ובשורות טובות.