גִּשַּׁת הַלֵּב - מוקדש לנורית באהבה

גִּשַּׁת הַלֵּב
 

זֶה לֹא רַק דְּיוֹ עַל דַּף לָבָן,

וְלֹא רַק חָרוּז שֶׁמִּסְתַּדֵּר בַּזְּמַן.

זוֹ דֶּרֶךְ לְהַבִּיט אֶל הָעוֹלָם,

לִמְצֹא אֶת הַיֹּפִי שֶׁקַּיָּם בְּכֻלָּם.
 

זוֹ הַקְשָׁבָה לִדְפִיקוֹת הַדֹּפֶק,

לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ חֹשֶׁךְ.

שִׁיר הוּא לִחְיוֹת מִתּוֹךְ נְשִׁימָה,

לַהֲפֹךְ כָּל כְּאֵב לְעָצְמָה.
 

מִבָּט הַמַּבְחִין בַּפְּרָטִים הַקְּטַנִּים,

הוֹפֵךְ אֶת הָרֶגַע לְנֵצַח שָׁנִים.

לִקְרֹא אֶת הַסֵּתֶר בֵּין הַשּׁוּרוֹת,

לִבְחֹר בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לְקַוּוֹת.
 

לָתֵת לָרֶגֶשׁ לִצְבֹּעַ הַכֹּל,

לָדַעַת לָקוּם גַּם כְּשֶׁקְּצָת לִפּוֹל.

כִּי שִׁיר הוּא לֹא רַק מִלִּים שֶׁל תִּקְוָה

שִׁיר הוּא גִּשָּׁה, הוּא שְׂפַת הָאַהֲבָה.

~

הַשִּׁיר הַזֶּה, הוּא לֹא סְתָם מִלִּים עַל דַּף – הוּא הַמִּצְפָּן שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי.כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת, אֲנִי לֹא מְחַפֶּשֶׁת חֲרוּזִים יָפִים אוֹ דְּיוֹ שֶׁיִּשָּׁפֵךְ בְּדִיּוּק בַּקֶּצֶב;

אֲנִי מְחַפֶּשֶׁת דֶּרֶךְ לִנְשֹׁם. הַשִּׁירָה עֲבוּרִי הִיא מִשְׁקָפַיִם שֶׁדַּרְכָּם אֲנִי בּוֹחֶרֶת לְהַבִּיט בָּעוֹלָם, לִמְצֹא אֶת נִיצוֹץ הָאוֹר גַּם בַּחֲשֵׁכָה הֲכִי סְמִיכָה, וּלְהַבְחִין בַּפְּרָטִים הַקְּטַנִּים שֶׁהוֹפְכִים רֶגַע חוֹלֵף לְנֵצַח.זֶהוּ הַסִּפּוּר שֶׁל הַחַיִּים שֶׁלִּי – הַיְּכֹלֶת לְהַקְשִׁיב לַדֹּפֶק הַפְּנִימִי, לָקַּחַת אֶת כָּל הַכְּאֵבִים וְהַסְּעָרוֹת שֶׁעָבַרְנוּ וּלְזַכֵּךְ אוֹתָם לְעוֹצְמָה נְקִיָּה. גַּם כְּשֶׁהַחַיִּים מַפִּילִים אוֹתִי, הַשִּׁיר מְלַמֵּד אוֹתִי לָקוּם, לִצְבֹּעַ אֶת הַמְּצִיאוּת בְּצִבְעֵי הָרֶגֶשׁ וְלִבְחֹר בְּכָל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ בַּתִּקְוָה.כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּשֶׁחַיַּי שְׁזוּרִים בְּשִׁירַי וְשִׁירַי הֵם חַיַּי, אֲנִי מְבִינָה שֶׁהַשִּׁירָה הִיא לֹא רַק אֻמָּנוּת – הִיא הַגִּשָּׁה שֶׁלִּי לָעוֹלָם, וְהִיא שְׂפַת הָאַהֲבָה הַיְּחִידָה שֶׁלִּי.
~