השמש נתקעה

עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה (תשעה באב )

ועוד מעט תקיעת שופר

מצב של תיקו, (תקוע) אין מנצח ואין מפסיד, שוויון

ראשי תיבות תיק״ו

תשבי יתרץ קושיות ובעיות

צביקה היקר,

אהבתי מאוד את הדרך שבה הצלחת להפוך רגע יומיומי ופשוט למצב נפשי שלם. האור שאינו מוכן לדעוך הופך אצלך לסמל של עקשנות הזמן, ושל הגעגוע לשקט ולמנוחה. הסיום, שבו אתה מכסה את ראשך ובוחר "לישון באור", עדין, אנושי ומעורר חיוך של הזדהות. כתיבה מינימליסטית, מדויקת ומלאת אווירה, שמצליחה לומר הרבה במעט מילים. יפה כתבת.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

.

כיסוי ראש - בגלל השמש-האלה-המצרית,

עקשנותה או תקיעתה?

נהניתי לקרוא. דיבר אליי. מאוד. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---