נבטים

מטלטל: אתה צועד בנתיביך מבלי שיודע לאן ולכמה זמן. הזמן נוקף וצובטים בך נצני כפירה, מנקר בך הספק ומאום אין. תודה רבה לך משה היקר, שבת טובה. שתדע ימים טובים.

משה היקר,
שיר קצר שמכיל עולם שלם. היטבת לתאר את הדרך שבה הוודאות מתערערת והספק מתחיל לנבוט דווקא במקומות השקטים ביותר. הסיום בשאלות הפתוחות מהדהד בלב ומשאיר את הקורא להמשיך את המסע בתוכו. בעיניי, גם כאשר נובטים ניצני כפירה , נובטים יחד איתם גם ניצני חיפוש, צמיחה ותקווה. שיר עדין, מעורר מחשבה ונוגע מאוד.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

"האדם מחפש משמעות", כתב ויקטור פרנקל. ככל שחולף הזמן, שנות חיים על פני האדמה הזו נראה כי אין תוכלת, אולי והאומנם? מי יודע. בכל אופן בך מנקר הספק. 

שאלות

תהיות

והדרך רשה וארוכה