שקט בלי ספירה / מלחמה

לזה אנחנו מייחלים די ממלחמות ומאזעקות המפרות את שגרת היומיום.  

דני יקר,

שיר נוגע ומדויק כל כך. הצלחת לבטא את המציאות שבה השקט כבר אינו מובן מאליו, אלא משהו שמודדים, סופרים ומתגעגעים אליו. החזרה על קולות המלחמה מול הכמיהה לשגרה פשוטה יוצרת תחושת כאב עמוקה שכל אחד מאיתנו מכיר. במיוחד מרגשת  השורה "כי כשסופרים יש בעיה" , משפט קצר שמכיל עולם שלם של חרדה וציפייה. הלוואי שנזכה לימים שבהם לא נצטרך עוד לספור את השקט, אלא פשוט לחיות אותו. יפה כתבת.

יום טוב ושקט

שמוליק

.

נכון - אם סופרים את הימים הקשים, מרגישים

עוד יותר קשה ...

כן, כולנו מייחלים לשקט, לשלווה, לשלום.

תודה רבה-רבה על שירך ורק טוב, דני אהוב. <לב>

רבקה

---

כל כך חסר

ברשותך , בספרי

"לשמוע את השקט"

דני אהוב

מי אוהב מלחמות? אזעקות?

אנו רוצים לחיות בשקט ובחיי השיגרה

הנורמלים

נקווה שכך יהיה 

יום טוב ושקט

ממני מרים