הראשון: הריח כוזב והגוף התכנס.

השני: הגוף הרזה מכעיס במראה שלו אבל נודף ממנו ריח.

שלישי: בטוח ולא בטוח: אין העתיד בטוח בתקופות של מלחמה אך הריח ודאי. 

תודה רבה לך אריק היקר, המשך יום טוב. 

לֹא מָצָאתִי טַעַם

לֹא מָצָאתִי טַעַם
בְּלִקְנוֹת אוֹ לְבַשֵּׁל
אוֹפִים בַּבַּיִת לֶחֶם
וְקֶמַח הוּא בֵּית אֵל

שָׁנִים יָפוֹת שֶׁל נֶצַח
צִפּוֹר מֵעַל עָנָף
אֲוִיר תָּמִים הוּא גֶּשֶׁם
סְפָרִים עֲלֵי מַדָּף

כל טוב אריק ויום נעים

השיר מולחן ע״י הרכב מוסקלי בשם ״מואביטס״

https://www.youtube.com/watch?v=N2rpw9gWwX8

.

ברשותך, אריק, הרהורים תוך כדי קריאה:

שאלתי את עצמי אם וַדַּאִי או וַדָּאִי (שם-תואר),

כי הבנת הנקרא משתנה בהתאם:

במקרה של תואר הפועל, כפי שניקדת,

גם "הריח ללא ספק" (ללא ספק: במקום וַדַּאִי) 

אין לו עתיד בטוח.

במקרה של שם-תואר,

מה שבטוח במלחמה הוא - שלָריח יש עתיד.  

כך או אחרת:

לקריאתי, להבנָתי, שיר/סנריו המעלה לבָטים 

קוגניטיביים ורגשיים באשר למלחמה ותוצאותיה -

כשהריח, במשמעות קרובה לסירחון, הוא המראָה 

של הגוף, שהוא כבר במצב של גופה: 

מכונס, רזה, מכעיס = מעורר זעם (כלפי האחראים

למלחמה, למותו), ומעלה ריח.

אם טעיתי, אנא סליחתך. 

תודה רבה-רבה, אריק. <לב>

רבקה

---

מוטיב הריח עובר כחוט השני בשירים כולם. ובכל שיר הוא יוצק משמעות אחרת. מאוד התרשמתי מהריח הכוזב. מצויינים שלושתם . 

אריק היקר,

בשלוש תמונות קצרות הצלחת לתאר מציאות שלמה. המעבר מאובדן הטעם, דרך הגוף המתכווץ והמשתנה, ועד לסיום המצמרר – “אֵין הֶעָתִיד בָּטוּחַ בַּמִּלְחָמָה / הָרֵיחַ וַדַּאי” – מותיר את הקורא עם תחושת אי־ודאות עמוקה. המינימליזם של השיר מעניק לכל מילה משקל רב, והריח הופך מסימן גופני פשוט לסמל של זיכרון, הישרדות וחרדה. שיר קצר, מדויק ונוגע. 

לילה טוב ושקט 

שמוליק

תוהה אני האם השיר מרמז על בריאות לקויה ותופעות לוואי של טיפול , הגוזרות טעם ומותירות ריח לוואי וסימני שאלה במלחמת החיים?!

תוהה אני. 

אריק יקר

אתה מריח ריחות מלחמה והלוואי ונתבדה

שיהיה רק טוב-אמן

יום טוב ושקט ללא מלחמות ורק בשורות טובות

ממני מרים 

יש מימרא בתלמוד (מסכת "ברכות)

""במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים"

כלומר לפי הפשט, שבעלי תשובה עדיפים על הצדיקים משום שהם התגברו על היצר, לעומת הצדיקים שתמיד היו כאלה ולא נדרש מהם התגברות על היצר (יחסית לבעלי תשובה)

אולם יש חולקים (רבי יוחנן) שאומר בדיוק להפך, כלומר הצדיקים בדרגה גבוהה יותר, כי גם להם יש יצר, ולכן לא הגון שאדם שכל ימיו חטא, לפתע חוזר בתשובה, ומקבל מקום גבוה מן הצדיקים.

לא הבאתי את כל זה אלא לעניין הבדיחותא:

שאומרת שצדיקים לא יכולים לעמוד במקם בעלי תשובה,

בגלל הריח.

לשיטה זו (של הבדחנים) משמע שיש גם "ריח ערטילאי" של עבירות שנעשו לפני החזרה בתשובה.

לגבי שירך הנהדר, זה נפלא שבכמה מילים, שהמוטיב בהן הוא "הריח", אתה מסכם עולם ומלאו, לפרט ולכלל. 

כמי שחווה ריחות מלחמה..הריח עדיין קיים בי..

חי ונושם..לעיתים אינו מניח..וזה נורא..

סופש קריר ונעים ושבת שלום אריק..

ממני שמאי.