לִנְבֹּט מִתּוֹכִי

לִנְבֹּט מִתּוֹכִי

מִשְׁתוֹקֶקֶת לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ,

לִנְבֹּט מִתּוֹכִי,

לָצֵאת מֵרַחְמִי כְּאִשָּׁה חֲדָשָׁה –

הַמְּכִילָה, כַּמּוּבָן, אֶת זוֹ הַקּוֹדֶמֶת.
 

אֶמְצָא אֶת עַצְמִי

מִתְהַלֶּכֶת, מִתְעַנֶּגֶת,

בְּמִחִלּוֹת שֶׁל אַהֲבָה.

שְׁרוּיָה בְּעוֹלָם שֶׁל אֱמֶת וְחֶמְלָה,

מַגְשִׁימָה כְּמִיהוֹת,

גַּם אֶת הָעַזּוֹת שֶׁבָּהֶן.
 

מְחַכָּה שֶׁיִּנְסְכוּ בִּי סְעָרוֹת –

אַךְ גַּם אֶת הַשֶּׁקֶט,

הַשַּׁלְוָה שֶׁלְּאַחַר הַסּוּפָה.
 

מְהַלֶּכֶת עַל שְׂפַת הַיָּם

בְּיוֹם קַיִץ מְלַבֵּב,

אַחֲרֵי גְּשָׁמִים וְקוֹר מַצְמִית.

וְחָמִים לִי –

לֹא רַק בְּעוֹרִי הַחָשׂוּף לַשֶּׁמֶשׁ,

אֶלָּא עָמֹק, בְּנִשְׁמָתִי פְּנִימָה.
 

אֲנִי תָּרָה אַחֲרֵי מִלִּים יָפוֹת,

כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר אִוָּלֵד מֵחָדָשׁ,

יֵאָרֵג גּוּפִי בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.

קֶשֶׁת שֶׁל כָּל הָרְגָשׁוֹת –

אֵלּוּ הַפּוֹרְצִים הַחוּצָה,

וְאֵלּוּ שֶׁיָּפָה לָהֶם הַשְּׁתִיקָה.

לְהַנִּיחַ לָהֶם לִסְעֹר בְּתוֹכִי,

וּלִשְׁתֹּק אוֹתָם אֶל הָעוֹלָם.

~

נִרְאָה לִי שֶׁבִּכְלָל נוֹצַרְתִּי בַּטֶּבַע.

כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיטָה בְּיָפְיוֹ, אֲנִי רוֹאָה אֶת מַעְגַּל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ: הַקְּמִילָה שֶׁל סוֹף הַקַּיִץ, כְּשֶׁהַפְּרָחִים מֻתָּשִׁים מִן הַחֹם הַכָּבֵד, וְשַׁלֶּכֶת הַסְּתָיו, כְּשֶׁהֶעָלִים נִתָּקִים מֵהָעֵץ וְעָפִים עִם הָרוּחַ אֶל שְׂפַת הַכְּבִישׁ וְהַמִּדְרֶכֶת. אַךְ מִתּוֹךְ הַנְּשִׁירָה, תָּמִיד מַפְצִיעָה צְמִיחָה חֲדָשָׁה. בְּרִיאָה מִתְחַדֶּשֶׁת. הַכֹּל שׁוּב מַתְחִיל לִפְרֹחַ מֵהַתְחָלָה.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יֹפִי טָמוּן בְּחִלּוּפֵי הָעוֹנוֹת, וְכָךְ גַּם אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְהִוָּלֵד כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ. כְּמוֹ הַחֲצָבִים שֶׁצּוֹמְחִים עַכְשָׁו, לְאַט וּבְבִטָּחָה, מִזְדַּקְּפִים אֶל הַגֹּבַהּ.

אֲנִי מְנַסָּה לְהַמְרִיא בְּשׁוּלֵי דִּמְיוֹנִי, נֶאֱחֶזֶת בְּהַבְלָחָה שֶׁל אוֹפְּטִימִיּוּת זַכָּה, לֹא מְזֻיֶּפֶת. יַחַד עִם הַחֲצָבִים הַמְּהֻרְהָרִים, הַמִּתְיַצְּבִים בְּעַקְשָׁנוּת לְעוֹנָתָם, אֲנִי עוֹלָה מַעְלָה. נֶאֱחֶזֶת בְּשַׁרְבִיט הַפְּרִיחָה, מְטַפֶּסֶת, נָעָה אִתָּם בָּרוּחַ בְּקֶצֶב שֶׁל תְּפִלָּה לַיָּמִים הַקְּרֵבִים. מִי יִתֵּן וְיִהְיוּ טוֹבִים יוֹתֵר.

כָּל שֶׁנּוֹתַר לִי הוּא לְהַמְשִׁיךְ לִכְתֹּב וּלְצַלֵּם אֶת הַטֶּבַע הַנִּפְלָא הַזֶּה.

שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ שָׁבוּעַ טוֹב, שָׁבוּעַ שֶׁל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וּצְרוֹרוֹת שֶׁל תִּקְוָה
~