מַרְבַדֵּי עֶרְגָּה נֶאֱרָגִים

מַרְבַדֵּי עֶרְגָּה נֶאֱרָגִים
 

כְּעוֹצְמָתָהּ שֶׁל גֵּאוּת הַיָּם,

כָּךְ תַּעֲצוּמוֹת לִבִּי הַמִּשְׁתַּלְהֵב.

כְּשֶׁאַתָּה אִתִּי – הַשִּׁירָה מְרַקֶּדֶת בִּי,

וַאֲנִי מְרַחֶפֶת בְּמַעְגָּלִים.
 

וּפִתְאוֹם, לְרֶגַע, חוֹזֶרֶת יַלְדּוּתִי,

וְהַזְּמָן עוֹצֵר מִלֶּכֶת.

אֲנִי נִזְכֶּרֶת כֵּיצַד הָיִיתִי עֲטוּפָה בִּמְעִיל כָּחֹל,

אוֹחֶזֶת בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִי הַמְחַבֵּק.
 

וְהַיּוֹם – אַתָּה שָׁם בִּמְקוֹמוֹ,

בָּחַרְתָּ בִּי לְחַבֵּק וְלֶאֱהֹב.

פּוֹרֵשׂ אֵלַי זְרוֹעוֹת,

מֵעִיף אוֹתִי גָּבוֹהַּ אֶל הָאֹשֶׁר.
 

לְמִרוֹת שֶׁהָעֲרָפֶל מַסְתִּיר לְעִתִּים אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת,

אֲנִי מַמְשִׁיכָה לַחֲלֹם עַל מַרְבַדֵּי עֶרְגָּה.

רוֹאָה דְּמוּתְךָ מִנֶּגֶד,

וְאַהֲבָתִי אֵלֶיךָ נֶאֶרֶגֶת.
 

אַתָּה לִי כַּאֲבוּקָה וְכִסּוּפִים.

כּוֹלֵאת אֶת מַחְשְׁבוֹתַי,

וּמַגִּישָׁה לְךָ, בְּאַהֲבָה,

אֶת הַמַּעֲדַנִּים.

~

בְּתוֹךְ מְצוּלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִתְעוֹרֶרֶת גֵּאוּת עַזָּה, נַחְשׁוֹל שֶׁל אֵשׁ הַמַּעֲפִיל אֶל קְצוֹת הַלֵּב. כְּשֶׁצִּלְּךָ נוֹגֵעַ בְּצִלִּי, נִפְתָּח מַעְיָן נִסְתָּר וְהַמִּלִּים הוֹפְכוֹת לְמָחוֹל, שִׁירָה עַתִּיקָה הַמַּרְקִידָה אֶת הָרוּחַ בְּמַעְגְּלֵי קֶסֶם חְרִישִׁיִּים.

וּבְתוֹךְ תְּנוּעַת הָרִחוּף, נִסְדָּק לְפֶתַע צִיר הַזְּמָן וְעוֹצֵר הֶגְיוֹנוֹ. הַהוֹוֶה מַשְׁלִיל אֶת בְּגָדָיו וּמוֹלִיךְ אוֹתִי שֵׁנִית אֶל שַׁעֲרֵי הַתֹּם, אֶל יַלְדּוּת רְחוֹקָה הָעֲטוּפָה בִּמְעִיל כָּחֹל כְּעוֹמֶק הַשָּׁמַיִם. שָׁם, בֵּין סוּפוֹת הָעוֹלָם, נְעוּלָה הָיְתָה יָדִי הַקְּטַנָּה בְּכַף יָדוֹ שֶׁל אָבִי – מִבְצָר שֶׁל חֶסֶד וְחִיבּוּק הַמֵּגֵן מִכָּל רַעַם.

וְהִנֵּה הַיּוֹם, בְּסַעֲרַת הַחַיִּים הַבּוֹגְרִים, מָצָאתִי בְּךָ אֶת אוֹתוֹ הָעוֹגֶן. אַתָּה, שֶׁבָּחַרְתָּ בְּנַפְשִׁי, פּוֹרֵשׂ אֶת זְרוֹעוֹתֶיךָ כִּכְנָפַיִם וּמֵנִיף אוֹתִי מֵעַל כְּבִידַת הָאֲדָמָה, אֶל מְחוֹזוֹת מְזֻקָּקִים שֶׁל אֹשֶׁר.

גַּם כְּשֶׁמָּסַךְ הָעֲרָפֶל הָאָפֹר יוֹרֵד וּמְעַרְפֵּל אֶת נְתִיבֵי הַמַּחְשָׁבָה, הַלֵּב אֵינֶנּוּ טוֹעֶה. אֲנִי מַמְשִׁיכָה לִפְסֹעַ עַל מַרְבַדֵּי עֶרְגָּה נִצְחִיִּים, כְּשֶׁדְּמוּתְךָ נִצֶּבֶת מוּלִי כְּקַו אוֹפֶק בָּהִיר. שָׁם נֶאֱרֶגֶת אַהֲבָתִי, חוּט בְּחוּט, לִכְדֵי שָׁטִיחַ מַלְכוּתִי. אַתָּה לִי כַּאֲבוּקָה שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה, עַמּוּד הָאֵשׁ שֶׁל כָּל כִּסּוּפַי. אֲנִי נוֹעֶלֶת אֶת מַחְשְׁבוֹתַי בְּתֵבַת זָהָב, וּמַגִּישָׁה לְךָ אוֹתָן כְּמִנְחָה רֵיחָנִית – אֶת מַעֲדַנֵּי אַהֲבָתִי הַכְּמוּסִים.
~