גיבובי התמרמרויות מעיקים

אכן לא כדאי לשאת על עצמנו משא שכזה.  

דני היקר,

שירך נוגע בנקודה כואבת ואמיתית כל כך בחברה שלנו. אתה מצליח להראות כיצד התמרמרויות מצטברות אינן רק תחושות אישיות, אלא משקפות אי־שוויון, חוסר צדק ובעיקר את שכחתם של ה״שקופים״ – אלה שאינם זוכים תמיד למבט, להקשבה ולאכפתיות. המילים שלך הן זעקה לחמלה, להתחשבות ולקבלת אחריות, ובעיניי זהו מסר חשוב: חברה נמדדת דווקא ביחסה לאזובי הקיר ולאלה שקולם כמעט אינו נשמע. שיר חברתי, אמיץ ומעורר מחשבה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

קריאה להתבוננות מעמיקה במעשינו כלפי

"השקופים" ודומיהם.

קריאה לשינוי התנהגותנו. 

זה שירך, אם הבתי נכון.

תודה רבה-גדולה לך עליו, דני אהוב. <לב>

ש"ש ומיטיבה. 

רבקה

---

יש הרבה כאב שיוצא אך עם זאת צריך לזכור את הטוב והנהדר בחיינו ומה עברנו