כשהייתי ילד והיום

השכונה כנראה גם מתבגרת ואין עוד ילדים בגינה שמתחת לביתך. 

.

היה-היה. 

אולי קל יותר לגנן, אבל - הגן התרוקן. 

תודה רבה-רבה על שירך, 

ושבוע טוב ומיטיב, דני אהוב. <לב>

רבקה

---

דני יקר,

שיר נוסטלגי, פשוט ומקסים, שמצליח להחזיר אותנו בבת אחת לחצר של הילדות. יש בו גם חיוך קטן וגם צביטה בלב , הזמן חלף, הילדים גדלו, והחצר נשארה עם הזיכרונות.

מרגש במיוחד את הניגוד בין ה״אז״ ל״היום״, שממחיש בשקט כמה השתנו החיים.

שיר יפה ונוגע. 

שבוע טוב ושקט

שמוליק

 ניגוד בין העבר, שבו החצר הייתה מלאה בחיים, רעש ושמחה של ילדים, לבין ההווה שבו החצר ריקה ושקטה; כעת הגנן אומנם חופשי לעבוד בכל עת, אך החופש הזה מדגיש את העובדה שהילדים כבר אינם שם.

נוגע ויפה - ערב נעים