אָמַר הַקַּיִץ

אָמַר הַקַּיִץ:

צַר לִי כָּל כָּךְ שֶׁהָיִיתִי קָצָר
קוֹצַי נֶעֶלְמוּ, וְאֵין לִי מִבְצָר
צַר לִי אָמְנָם שֶׁהָיִיתִי חָפוּז
קִפַּלְתִּי אָרַזְתִּי גָּנַזְתִּי תַּמּוּז

צִמַּחְתִּי אֵי שָׁם בַּשָּׂדֶה, בְּמוֹ-אָב
עַמּוּד שֶׁל פְּרָחִים לְבָנִים כְּחָצָב

וּבָא לוֹ יוֹרֶה וְהִרְטִיב אֶת הַכֹּל
צַבִּים, חֲבַצֶּלֶת וּבְעִקָּר אֶת הַחוֹל

וּבְכֵן רַבּוֹתַי הָיִיתִי קָצָר
תָּכְנִית בַּשָּׁמַיִם – הִנְנִי נִבְצָר

אָמַר הַתַּמּוּז:
סִלְחוּ לִי חֶבְרָיָּה, אֲנִי מֻכְרָח לָזוּז
תְּמוּרוֹת בְּאוֹסְטְרַלְיָה
הִגִּיעַ זְמַן לַבְּלוּז

הִתְנַצֵּל וְנִשְׁמַע בַּגְּרָנוֹת חֹדֶשׁ אָב;
סִלְחוּ לִי חֶבְרָיָּה – אֲנִי מְאֹהָב
בַּשָּׂדוֹת הַכְּחֻלִּים, בַּדְּיוֹ בַּמִּכְתָּב,
בְּדִמְדּוּם עֲנָבִים מוּל יָרֵחַ שֶׁל סְתָו

וּבְשִׂיא הַלַּחוּת – הִגִּיעַ אֱלוּל
יָפֶה וְנִשָּׂא כְּעִלָּה וְעָלוּל
הֵיכָן הַטִּפְטוּף שָׁאַל לוֹ אֱלוּל
וְהֵרִים גַּבּוֹתָיו אֶל יָרֵחַ – שְׁמֵי בּוּל

וּבִקְצֵה הַתִּתֹּרֶת מַמָּשׁ – וְאַשְׁרֵי
מוּטָס עַל כְּנָפַיִם הִגִּיעַ תִּשְׁרֵי,
מְעֻטָּף עֲלֵי גֶּפֶן וְשַׁלֶּכֶת שֶׁל סְתָו
וּדְמָעוֹת נוֹצְצוֹת לוֹ – בְּעֵינֵי הַזָּהָב