קֶרַח(השיר עודכן)

BeeBee יקרה,
שיר קצר אך עוצמתי, שבו הטבע הופך למראה של נפש הולכת ודועכת. מרגש במיוחד  המעבר מן הרוח, הים ואור השמש אל הלהבה, הפתיל, האפר והנר , תהליך איטי של כיבוי, עד לשורה האחרונה והחזקה: „הופכתּהּ לקרח.” יש כאן תחושה של קיפאון רגשי לאחר בערה גדולה, כאילו האש שהייתה פעם מקור של חיים הופכת לבסוף לשתיקה קרה. כתיבה יפה, ציורית ומעוררת מחשבה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

תודה, שמוליק יקר, על תגובתך הנבונה והרגישה לשירי. תודה מכופלת שבעתיים על האיור המדהים המעביר את רוח השיר בצורה יפה כל כך.

לשבת שקטה וטובה 

מרצון, או גרירה של אירועים.

המשוררת עושה שימוש בניגודים של טמפרטורה.

מצד אחד, אד מים הבא מן הים, ואפילו ענן המרמז למים. וקרח בסיפא.

ומאידך הלהבה הבוערת המפיקה חום. (וחיים)

כמובן שהשימוש בקור ובחום הם דימויים. (כאשר המים או הענן מכבים את הנר) לדעיכתו של האדם הרוצה בחידלונו שלו.

(גם אור השמש ששוטף את תואי גופה, היה חורוור וחלש נטול חום שנדרש לאותה עת)

אי הסדר המילולי בכיבוי הנר ודעיכתו, אין לו משמעות. כי ככל שהדימוי הוא למצב של האדם, הרי הסדר לחידלון אינו הולך לפי רשימת תיוג.

הערה. "מחשבה אחרת".

ניתן לחשוב בהחלט שאין כאן חידלון פיזי במשמעותו, אלא חידלון נפשי של כאב הנובע למשל מפרידה מאהוב כלשהו או אהוב לחיים. שהפרידה היא הקור המנתק את החום/להבת החיים, של האוהבים.

ואותם הכללים הניגודיים  חלים גם על "מחשבה אחרת"

שירך מעציב אך יפה להפליא.

ועל כתיבתך אני רק יכול לומר Excellent as usual

תודה, בבר1 יקר על התייחסות מעמיקה לשירי הקצר והעצוב.  הבנת בדיוק מוחלט את לב השיר ואת כוונתי בו.

תודה על התמיכה והעידוד.

אוהבת מאד את שיריך שלך!

הפחד מן החדלון והסופיות של חיי אדם. כתוב ברגישות כה רבה.  

תודה, גלי יקרה, לתמיכתך ועידודך, לתגובה לשיריי, גם לעצובים שבהם, ולכך שרק אצלך באתר אני חשה את החופש לכתוב ללא מסיכות, גם אם תחת פסבדונים! 

משב רוח מהים ונרך דועך, זה הבוער בלהבה זוהרת ושלהבתך הופכת קרח. תודה רבה לך , שבת טובה. 

תודה, דני יקר על תגובתך הרגישה והמרגשת לשירי
שבת שלום

קֶרַח

מַשַּׁב-רוּחַ מֵהַיָּם נוֹשֵׁף אֵד 

מַיִם 

אוֹר שֶׁמֶשׁ חֲוַרְוַר שׁוֹטֵף תְּוַאי 

גּוּפִי

עָנָן קְלִיל-אֶבְרָה מֵעַל רֹאשִׁי 

חוֹלֵף 

 כָּבֶה אוֹרִי,זֶה הַבּוֹעֵר בְּלֶהָבָה 

זוֹהֶרֶת

נִשְׂרָף פְּתִילִי, הוֹפֵךְ לְאַט גַּל

אֵפֶר

דּוֹעֵךְ נֵרִי. שַׁלְהַבְתִּי הוֹפְכָהּ 

קֶרַח.

/

תודה, א. שמואל על ביקורת בונה ומושכלת! לאחר שמעט נעלבתי (ללא סיבה טובה! ביקורת בונה תמיד מוצדקת) ישבתי ושקלתי ועדכנתי!!! קצצתי אפילו  יותר מאשר ציפיתי!

הטבע כסיבה וכמטאפורה.. כתיבה רומנטית [לא אהבה, אלא הגדרת תקופה, תרבות - אירופה סוף המאה ה- 18 ומחצית ראשונה של המאה ה- 19]

כתוב יפה

תודה, אריק יקר, לקריאתך בשירי ולתגובה.

השיר עודכן!!!

הדרך לפתרון המשאלה

תודה, יצחק יקר, לקריאה בשירי ולתגובה. שמחה שאתה קורא בשירי מעת לעת. 

שבת טובה