רְסִיסֵי זְמָן

רְסִיסֵי זְמָן

כָּךְ, בְּיַעַף אֶחָד, בִּקְפִיצַת חָלָל,

מְדַלְּגִים עַל עָשׂוֹר

שֶׁפַּעַם נֶחְשַׁב כְּמֵאָה שָׁנָה.

הַזִּכְרוֹנוֹת נִשְׁמָטִים וְהוֹלְכִים

אֶל מֶרְחָב יְקוּמִי אַחֵר.

וּמְעַט הַזִּכְרוֹנוֹת הַנּוֹתָרִים,

הֵם רַק רְסִיסֵי זְמָן

שֶׁל חֲוָיָה קִיבֶּרְנֶטִית -

עִם אֶבוֹלוּצְיָה דִּמְיוֹנִית -

שֶׁל מֹחַ אֱנוֹשִׁי בְּגוּף פְּלָדָה.

כָּךְ חָלְפוּ חֲמִשָּׁה עָשׂוֹרִים

וַחֲצִי עָשׂוֹר.

שֶׁל אַהֲבָה, שִׁתּוּף וְזִכְרוֹנוֹת.

כָּךְ מְקַוִּים גַּם בֶּעָשׂוֹר הַבָּא,

וּבָזֶה שֶׁאַחֲרָיו.