זיכרון כמים חיים

יש בשיר רמיזה עדינה לשירו של ביאליק "לא זכיתי באור מן ההפקר", גם הוא כותב על הסלע ממנו הוא חוצב את אותו "רגע- ניצוץ" בלשונו, אבל בשיר של ביאליק חסרה העמקות הרגשית, המים.

זיכרונות קדומים נטועים בך. לא זיכרונות עבר, אלא זיכרונות עתיקים עתיקים הבאים להעביר לך מסר אישי. רגעים כמים חיים. 

בזיכרון שלך הכול קיים, רכבת עמוסה זכרונו, חצובים בסלעי הלב, שער לחיים אחרים ולעתים את חופנת פנימה, מפיחה חיים, מתערסלת בחיקם, משיבה באדיקות. תודה רבה לך עליזה היקרה, ערב טוב ושבוע טוב ומאיר.

עליזה יקרה,

שיר עדין ויפה על כוחו של הזיכרון להחזיר לחיים רגעים שנדמה כי התרחקו. הדימוי של הזיכרונות כ״מים חיים״ נוגע מאוד , הם זורמים בתוכנו ומשיבים אל הלב עולם שלם. שיר מרגש ורגיש. 

לילה טוב ושקט

שמוליק

כך מרחב ההתרפקות ממלא את החיים.

כדאי לכתוב אותם כבר עכשיו.

לא משום חוסר זיכרון, אלא עבור הדיוק באירועים.

כי ככל שהזמן חולף, הזיכרונות נוטים לקבל תפניות קלות, המשנות את המקור.

תודה רבה