מאד אוהבת את החריזה הנחמדת והכתיבה הקלילה המסתירה אמת כבדה וקשה: של מלך שלא רצה למלוך. והטרגדיה של חייו. 

מאד אהבתי!

השיר פוגש אותי בתקופה מאד מורכבת ומהורהרת בחיי. אני אוהבת את קלילות הניגון והחריזה המנוגדת למסר הרציני יותר. 

מחבר אותי למקורות, מזכיר לי ימים בהם סיפורי המקרא והתנ״ך היו חלק מחיי והווייתי. מאז זרמו נחלים רבים אל הים...

ואין מתאים משאול לאלול. החודש, אצל הספרדים חודש הסליחות, קודם לחודש תשרי בו נערך ניסיון לתקן את העולם, ושאול האין הוא קדם דוד, קדם תיקון, קדם משיח.

אהבתי את השיר, על כך שהוא הדוק מבחינה פרוזודית לגמרי, על השימוש המתחוכם בשני הסמלים, שאגב חורזים זה עם זה.

ממש בסוף אלול נפל שאול על חרבו, זו כמובן  פרשנות שלי, חסרת כל בסיס הלכתי, הסטורי או דתי, אבל מתאימה לדרך הקריאה שלי את השיר. בא דוד במקומו, באה שנה חדשה.

תכלה שנה וקללותיה [שאול ואלול] ותחל שנה וברכותיה [תשרי ודוד]

את שקרה לי במפגש עם השיר כתבתי.

אלפי יקרה

************

שאול דמות מקראית,

 מורכבת, טראגית

ועם זאת אנושית מאד.

צנוע , ענו ומנהיג

משכמו ומעלה.

אהבתי את השיר, החריזה

את הכתיבה בסגנונך הייחודי

ואת הסיומת

בסוף אלול.

לילה רגוע ושקט

ממני עליזה.

סוף אלול מסמן התחלות חדשות. שאול העכשווי כותב בדיו המופק מצמח הספלול ממש כמו בעבר, ומכאן את גולשת אל הדמות המקראית שאול ואל תכונותיו. תכונת הצניעות והענווה היא הדומיננטית כאן בשירך בתיאור דמותו, ואת מייחלת להתחלה חדשה גם בימינו אנו, בצניעות ובענווה של מנהיג. 

לא מה את חושבת על מה שה-'כותב' רוצה לומר,השאלה היא  באילו חללי חיים הוא פוגש אותך?

כתבתי בתגובה, מעצם זה שהעליתי אותם מעלה. בספרות יש מה שנקרא: להראות ולא לומר. אין צורך לומר דברים מפורשים, צריך לסמוך על האינטליגנציה של הקורא שיקרא למה דברים אלה נכתבו ולא אחרים.