סַבְלָנוּת שֶׁל אַהֲבָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹

האהבה אינה דבר שקוטפים ברגע; היא נבנית לאורך זמן, דורשת יכולת להמתין ולשמור על אמונה גם כשהיעד נראה רחוק.

הקשיים והדרך המתארכת אינם בהכרח דבר שלילי – הם אלו שמעניקים עומק לכמיהה ופותחים את הלב.

לעיתים מרוב מרדף אחר אידיאל נשגב ורחוק, אנשים מפספסים את האהבה והיופי שכבר נמצאים ממש לידם כמו הפרח הפורח לידינו

בסופו של דבר, אהבה נמדדת ביכולת לשלב בין הבשלות וההמתנה לבין היכולת לפעול ולהושיט יד ברכות ברגע הנכון.

תמיד לראות את היופי מסביבנו ו...לאהוב - 
מקסים ושבת מוארת

אביה יקרה,

תודה רבה על תגובתך המעמיקה והמרגשת לשיר. 
מרגש  במיוחד האופן שבו זיהית את הרעיון המרכזי שבו, שאהבה אמיתית אינה נמדדת רק ברגע ההשגה, אלא בסבלנות, באמונה, בכמיהה וביכולת להעריך את היופי שכבר נמצא קרוב אלינו.
הדימוי שלך לפרח הפורח לידנו הוא בעיניי תוספת נפלאה למסר השיר: לפעמים אנחנו מביטים רחוק בחיפוש אחר האהבה, ושוכחים לראות את הפרח שכבר פורח ליד הלב.
תודה על קריאה רגישה שמעניקה לשיר עוד עומק ומשמעות.

שבת מוארת, שלווה ומלאת אהבה .

יפה ומרגש: אהבה צריכה סבלנות וגם מכשולים כי הלב לא נמדד רק ברגע של השגה. הוא נמדד גם ביכולת להמתין, להאמין ולאהוב, ולדעת לקטוף את הפרח כשהיד כבר מושטת אליו ברכות. תודה רבה לך שמוליק יקר, שבת טובה.

דני היקר,

תודה רבה על תגובתך.מרגש במיוחד האופן שבו תפסת את לב השיר , שהאהבה האמיתית אינה נבחנת רק ברגע שבו משיגים אותה, אלא דווקא בדרך, בסבלנות, באמונה וביכולת להמתין. שמח שהמסר נגע בך, ומאחל לך שבת נפלאה, מלאה באהבה, אור והשראה. 

שמוליק

מסע החיים רווי במכשולים לצד הצלחות, אך אם רק שועטים לעבר מטרה כלשהי שוכחים ליהנות מהדרך. טאואיזם. 

תודה גלי יקרה על תגובתך.
אהבתי במיוחד את החיבור שעשית בין השיר לבין הטאואיזם — ההבנה שהחיים אינם רק המרוץ אל המטרה, אלא גם היכולת לעצור, להתבונן וליהנות מן הדרך. בעיניי זה בדיוק לב השיר: לפעמים הפרח שאנחנו מחפשים רחוק כל כך, כבר פורח בשקט ממש לצדנו. תודה שהוספת לשיר עוד זווית של מחשבה ומשמעות. שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

קראתי את שירך, הוא יפה. 

אריק היקר,

תודה על הקריאה ועל המילים הטובות על השיר. אני בהחלט מבין את הסתייגותך, ואפילו חושב שהוויכוח בינינו נובע בעיקר מהפרשנות למילה "מכשולים".

בעיניי, השיר אינו אומר שאהבה צריכה לייצר מכשולים או שאהבה טובה חייבת להיות כרוכה בקושי. הכוונה היא שמכשולים, כאשר הם קיימים באופן טבעי, אינם בהכרח אויב של האהבה , לעיתים הם דווקא חושפים את עומקה ואת היכולת שלנו להתמיד, להאמין ולהמתין.

לכן כתבתי: "אהבה צריכה סבלנות וגם מכשולים". הסבלנות היא הבחירה שלנו; המכשולים הם המציאות שלעיתים מזמנת לנו החיים. דווקא ההתמודדות איתם יכולה ללמד אותנו אם מדובר בכמיהה חולפת או ברגש שיש בו שורשים.

ובסופו של דבר, השיר עצמו גם מזהיר מפני מרדף מיותר: לפעמים אנחנו מחפשים את "היופי הנעלה" רחוק מאיתנו, בזמן שהפרח האמיתי כבר פורח לצידנו. כלומר, לא כל קושי צריך להתקבל כגזירת גורל, ולא כל אהבה צריך לרדוף עד אין סוף.

אני מכבד את עמדתך, אריק, ודווקא שמח שהשיר עורר בינינו מחלוקת מחשבתית , כי שירה טובה בעיניי אינה חייבת להסכים עם הקורא, אלא לגרום לו לעצור, לחשוב ולהרגיש.

שבת נפלאה לך, ותודה על הכנות ועל המחמאה. 

שמוליק

הציטוט מהרומן Redgauntlet של וולטר סקוט. הנה תרגום ראוי יותר, של כל ההקשר.  תיקח מזה מה שמתאים לך. אולי יועיל:
 

האמת היא, ואולי הדבר נכון גם לגבי הציד, שהנאתו של האוהב טמונה במרדף עצמו; אפילו היופי המסנוור ביותר מאבד מחצית מקסמו — כשם שהפרח היפה ביותר מאבד מריחו — כאשר ידו של המבקש משגת אותו בקלות רבה מדי. חייב להיות ספק, חייבת להיות סכנה, חייב להיות קושי. ואם, כפי שאמר המשורר, נתיבה של אהבה עזה אינו סלול ומישורי מעולם, הרי זה אולי מפני שבלי מכשול בדרך, התשוקה הרומנטית — על כל יופייה והודה השירי — אינה יכולה להתקיים כלל. כשם שנהר אינו יכול לשטוף בעוצמה בלי שגדותיו יצרו את אפיקו או שסלעים יעמדו בדרכו.

אין לי מושג מאיפה הביאו את התרגום כאן, ויש לי מה להגיד, אבל ממילא לא  רוצים לקיים דיונים אמיתיים באתר הזה. אפילו נעלבים. אז נשאיר את זה ככה. שמחתי לעזור. אולי אנסה לחזור לישון.

התרגון שהבאת מעצים את המחלוקת וההתנגדות למלים אלה.

ציד?

אהבה היא ציד?

ברור שהיסוד הרומנטי של התקופה בולט בדברים שנכתבו.

טעות היא לשפוט טקסט מהעבר בכלים עכשוויים. הספר התפרסם אי-שם בראשית המאה ה-19, והסיפור מתרחש לדעתי בסביבות אמצע המאה ה-18. הציטוט לא יותר מאשר משקף את זמנו. חבל שב"דיונים" כאן תולשים ציטוט מהקשרו, כאילו היה אמת על-זמנית. לא הייתי קוראת לזה הגות.

לילה טוב.

נדמה לי  שיש מקום רב לדיון, לשיפוט של רעיונות מהעבר עפ"י המציאות בה אנחנו חיים.

כך אנחנו נוהגים באופן קבוע וללא הרף כשאנחנו קוראים טקסטים מהעבר. אני לא מוצא פסול בציטוט של משפט שמשקף את "רוח העבר" ודיון סביבו או סביב רעיונותיו. האם זה אומר שאני שופט את העבר בכלי ה-עכשיו? [מעין אנכרוניזם]

זכורה לי הקדמה ארוכה שכתב עדי צמח בספרו על שירת ימה"ב, בה הוא הסביר לעומק מדוע כתיבתו בת הזמן המתבוננת בעבר איננה אנכרוניסטית.

לגבי עמדת הציד?

לצערי גם היום רבים רואים בכך אמת.

אני עדיין רואה את גיל 29 מלמטה ויש לי כמה פרספקטיבות להשלים בחיים. ביקורת השוואתית מטיבה מסתכלת על העבר בכלים עכשויים. אין בזה משום אנכרוניזם. הטענה שלי היא נגד ההתייחסות לדברים תלויי זמן ומקום כאמת על-זמנית.

ברשותך, אפנה לבירה עם חברים שלא ראינו כל הקיץ.

בירה אני לא שותה.

שמוליק יקר

************

כל דבר, כל משימה

אליה אנו שואפים להגיע

נמדדת בסבלנות

ואורך רוח.,

ולאו דווקא אהבה.

אני מאמינה בזמן,

ביכולת להמתין

שדברים מגיעים

בזמן הנכון להם.

רוח ההמתנה

משיגה את המטרה.

יפה הנשלח :

שבת מנוחה שמוליק

ממני עליזה.

עליזה יקרה, תודה על תגובה יפה ומעמיקה. 
אני מסכים איתך שסבלנות ואורך רוח הם מפתח כמעט לכל דבר בחיים. בשיר ניסיתי להדגיש שבאהבה יש להם משמעות מיוחדת , לא רק להמתין, אלא גם להאמין, להתמיד ולדעת לזהות את הרגע שבו הפרח כבר פורח לידנו.
אהבתי מאוד את המשפט שלך: „שדברים מגיעים בזמן הנכון להם” , יש בו הרבה חוכמת חיים.
שבת רגועה ומבורכת 

שמוליק

שמואל יקר,

שיר נפלא.

תזכורת לכך שאהבה היא הבשלה של סבלנות, כמו פרי הממתין בעיתו ובזמנו.

האהבה מבקשת להיות בהמתנה לקראתה, ומלמדת על עדינות. 

כמו לומר; הַמְתָּנָה היא הַמַּתָּנָה.

תודה על אהבת הסבלנות .

הייה מבורך,

שבת נפלאה

רונית יקרה, תודה מעומק הלב על תגובתך היפה והרגישה. 
אהבתי במיוחד את המשפט שלך: „הַמְתָּנָה היא הַמַּתָּנָה” , בעיניי הוא ממש תמצית השיר. לפעמים דווקא ההמתנה מלמדת אותנו סבלנות, עדינות והיכולת להעריך את מה שמגיע אלינו בזמן הנכון.
תודה על המילים הטובות ועל הקריאה העמוקה בשיר.

שבת נפלאה ומבורכת .

שמוליק

גם אם תארך מאד הדרך, נמשיך לצעוד בה

נמשיך ללכת ולחפש את האהבה.

לפעמים היא רחוקה ולפעמים

היא כל כך קרובה ואנחנו לא מבחינים בה.

היא כמו הפרח שאנחנו מחפשים והוא בעצם כבר פורח לצדנו רק -

רק שאנחנו לא משפילים מבט כדי להבחין בו,

אנחנו לא עוצרים לרגע כדי לספוג את יופיו.

הדרך - נושאת את האהבה אלינו ונושאת אותנו אל האהבה.

נורית יקרה, תודה על התגובה המרגשת והעמוקה. 
אהבתי במיוחד את הדימוי של הפרח שכבר פורח לצידנו, ורק אנחנו לפעמים עסוקים כל כך בחיפוש עד שאיננו עוצרים להביט בו. יש בדברייך תזכורת יפה לכך שאהבה אינה תמיד נמצאת בקצה הדרך,  לפעמים היא צועדת איתנו כל הדרך, קרובה ושקטה, ומחכה שנבחין בה.
תודה על הבאת הציטוט לבמת הדיון ועל המבט הרגיש והיפה שהוספת לשירי.

שבת נפלאה ומלאת אהבה. 

שמוליק

.

וואו.

שיר יפה-יפה. ורגיש לנושא שהוא מעלה. 

תודה רבה-רבה עליו ורק טוב, שמואל יקר. <לב>

רבקה

---

רבקה יקרה, תודה רבה על המילים החמות והמרגשות. 
שמח שהשיר נגע בך והצליח להעביר את המסר של סבלנות, אמונה והיכולת לראות את הפרח שכבר פורח לצדנו.
תודה על הרגישות והמילים היפות.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

עבודה פילוסופית עמוקה בכמה שורות בודדות, אך חדות , מבהירות

ג׳קופר היקר,

תודה על תגובה עמוקה ומדויקת כל כך. אהבתי במיוחד את התובנה שלך שהדרך המתארכת אינה בהכרח מכשול, אלא לעיתים דווקא השער שדרכו הלב לומד להיפתח. שמח שהצלחת לגעת בלב הרעיון שבשיר , אהבה אמיתית דורשת סבלנות, אמונה ויכולת לראות את הפרח שכבר פורח לידנו. תודה על הקריאה הרגישה והחכמה. 

שבוע טוב ושקט

שמוליק

צביקה היקר,

תודה על הקריאה ועל הפרשנות שלך. אני מסכים שהמרדף אחר אהבה שאינה מתממשת עלול לעיתים להפוך למעין כאב שאנחנו נאחזים בו. בעיניי, השיר מבקש דווקא להבחין בין התמדה וסבלנות, שיש בהן אמונה, לבין מרדף עיוור שמונע מאיתנו לראות את האהבה שכבר פורחת לידנו. תודה שהוספת לשיר זווית מחשבה מעניינת.

שבוע טוב ושקט

שמוליק